יום שלישי, 27 במאי 2025

"אוֹי וֵיי Oy Vey / אויבי ישראל": כביש 40 פתח-תקווה

 

ספטמבר 2022: הנוסעים בכביש 40, בין צומת ירקון לצומת ירקונים בואכה צומת סגולה (פתח תקווה), רואים שלט של חברת "נתיבי ישראל" המבשר על סלילת נת"צ, בין צומת עדנים לצומת סגולה (מפה).  מועד סיום: מאי 2024.  נת"צ מיותר לחלוטין, כמו המילה "חדש".  בכלל לא קשה להמתין וממש לא שווה לחכות.  טובת הציבור – זה לא!

אפריל 2025: מאי 2024 עבר.  השלט נטוע במקומו.  נת"צ עדיין אין

מעברו השני של הכביש: "ברוכים הבאים לפתח תקווה"

עבודות התבצעו במהלך השנים, אך העבודה הופסקה משום-מה

תמרור מטעה: לשני הנתיבים לא מתווסף בהמשך נתיב שלישי

כמה עשרות מטרים בהמשך, מוצב תמרור נכון: ישנם רק שני נתיבים ישר

מראה הכביש אחרי צומת ירקונים, בואכה צומת סגולה

עברו יותר משנתיים וחצי.  כביש באורך 3.2 ק"מ.  מועד סיום? לא ידוע

בהמשך כביש 40 בפתח תקווה גם מתבצעות עבודות להוספת נת"צ במקום מאות העצים הנהדרים שהיו שם קודם.  קטע הכביש בין צומת סגולה לצומת שעריה היה אחד הכבישים היפים בפתח תקווה ובאיזור... עד שמישהו ממקבלי ההחלטות – יצא מדעתו והחליט לעקור נטוע, בצעד חסר-אחריות בעליל! זאת בזמן שבמקביל מתוכנן "עוקף כביש 40 פתח תקווה" (דיווח באתר משרד התחבורה / פרטים ותשריטים, קובץ PDF).  לו ידעה יד ימין על תוכניותיה של יד שמאל, לא היו רוצחים כאן מאות עצים.  לכך יוקדש מאמר נוסף, בלי נדר בהמשך.  הנה רק טעימה:

מאי 2025: אורך הדרך בין צומת שעריה לצומת גנים: 3.6 ק"מ (מפה).  מועד סיום העבודות: אפריל 2025.  התאריך עבר.  מועד הסיום לא נראה באופק.  העבודה מתנהלת בעצלתיים.  בקושי רואים עובדים (עוברים ימים שלמים ואף שבועות, ולאורך קילומטרים רואים 3-4 פועלים עובדים, קצת פה וקצת שם... והעבודה נמרחת סתם. מוזר מאוד.  כאילו קבלן אחד זכה בכל המכרזים באיזור... אבל אף אחד לא בדק אם יש לו מספיק כח אדם לביצוע העבודה).  אין מדרכות.  נראה שבטיחות הולכי הרגל לא עומדת בראש מעייני הרשויות... וגם לא שלמות קניינם של בעלי הרכבים הנוסעים בכביש, ומקרטעים על תעלות שנחפרו לרוחבו ונסגרו באופן חובבני להחריד.

ב- "נתיבי ישראל" בחרו שלא להגיב (נכון ליום שישי 6 ליוני 2025).  למעט אימייל אוטומאטי שקיבלתי עם מס' פניה, לא נעניתי. תכלס, מה הם כבר יגידו: אתה צודק, אנחנו כושלים?!

תגובת משרד התחבורה (התקשיתי למצוא כתובת אימייל, אבל מצאתי היום (6.6) קישור שיכול להיות רלבנטי: "פניות מינהל תכנון ופיתוח תשתיות". שלחתי בקשה לתגובה. קיבלתי מס' סימוכין ואסמכתא... וב- 8.6 קיבלתי את המענה הבא): קיבלנו את פנייתך שבנדון.  אנחנו לא מגיבים למאמרים שמפורסמים באתרים.  עליך לפנות אלינו בצורה מסודרת עם בקשה מפורטת.

בעיריית פתח תקווה בחרו שלא להגיב (נכון ליום שישי 6 ליוני 2025).  תכלס, מה הם כבר יגידו? אתה צודק, אנחנו כושלים?!


לקריאה נוספת:

-         אוי ווי / Oy Vey (ויקיפדיה)

יום שישי, 9 במאי 2025

קיבוץ מִזְרָע (יוני 1957)

 

"... בקיצור: באנו אל מזרע בשרב הגדול של ערב פסח.  אם אתם רוצים לראות חן כפר ומשפחה, ראשית נחת, כמעט קצת שובע, של איכרים נחים מעמלם ואווירה אמתית על כניסת חג, מה אני אומר: של התקדש חג, ראו את השומר הצעיר בחג באהלו.  באנו למזרע ומצאנו כל אוירו של הקיבוץ ספוג מה שמכונה היום "תודעה ישראלית".  לקראת הסדר צויירו שנים עשר המזלות וסמלי השבטים והגדי התמהוני מחַד־גַּדְיָא ופסוקים מן המקרא וחוברה, כמובן, הגדה.  פה ושם נעשה נסיון, ועתים מאמץ, ליצוק חדש בישן, אבל — בינינו לבין עצמנו – מי זוכר ומי יזכור כל אלה מול "מַה נִּשְׁתַּנָּה" פשוט כאפיקומן או מול הפאתוס המעורר לב של "וְהִיא שֶׁעָמְדָה"? בקיצור: גם תיקוני הנוסח אינם מועילים הרבה.  בליל הפסח — אין ברירה — נשבה במזרע רוח יִשְׂרָאֵל סָבָא. אנחנו, האורחים, לא הצטערנו עליה וסברה כי גם איש במזרע לא הצטער.

ישבנו בחדר האוכל המרווח של מזרע, הגג היה קרוע לנוף לילי, יכולנו להקשיב להגדה ובעת ובעונה אחת לקרוץ אל הלילה ולהשיח עם הכוכבים, ולא שבעו העינים מראות... מופיע נוער על הבמה, הילוכו ביישני כלשהו, דיבורו לא מאושש ועיניו זכּות.  אלף חן יצוק בהיסוס הזה ובכל תנועה מתנועותיו ובכל הפיות הקטנים המסלסלים במקהלה של במת מזרע "דְּזַבִּין אַבָּא".

שתי פסקאות מהמאמר "בדרכי הכפר באביב", מאת א. יותם, שפורסם בעיתון "דבר: עיתון פועלי ארץ-ישראל" [– מיסודו (ועורכו הראשון) של בֵּרל כַּצנֶלסוֹן – עיתונה של "ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ-ישראל"], ביום ששי, כב בסיון תשי"ז, 21 יוני 1957, עמוד 8.


ראו עוד, שם למטה, מתחת למאמר הנ"ל, וכאן להלן, הכתבה "עולים חדשים מטיילים בארץ" [ראו קטעים נבחרים ממאמרו של זאב וילנאי "הטיול בארץ כערך חינוכי"]:


לקריאה נוספת, רושם וידע, על "ישראל סבא", ראו 259 תוצאות החיפוש (נכון להיום) באתר "פרוייקט בן-יהודה": "מיזם התנדבותי שעוסק ביצירת מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה (פרוזה, שירה, מסות, מאמרים, עיון, תרגום ומילונים), אשר מוגשת לציבור באתר אינטרנט, חינם וללא פרסומות."