"אנשים לא מתים, וכל שנה של חיים עולה הרבה כסף"

"תוחלת החיים שלנו עולה וזו בעיה. אנשים פה מסרבים למות", כך אמר הכלכלן הבכיר, שלמה מעוז, בפסקה האחרונה של הכתבה.

את תגובתי, סרבו אנשי הצנזורה של גלובס לפרסם.

כתבתי, שהנאצים ימ"ש ידעו גם למצוא לבעיה פתרון סופי ומוחלט.  שמי שלא היה כשיר לעבודה ולא לא מספיק פרודוקטיבי – הושמד!  ככה התפתחה תעשיית המוות ומחנות ההשמדה בגרמניה הנאצית.

אסור לאף אדם (ובמיוחד לא ליהודי) להביע דעה המקשרת בין חיים למוות,
בעניין של פיריון עבודה, עלות ותועלת.

לצערי, אני חש שזה עוד שלב בהידרדרות המוסרית של החברה הישראלית.

גם בגרמניה הנאצית... לא דיברו על תעשיית המוות בשנות השלטון הראשונות
של התעמולה נגד קבוצות האוכלוסיה שונות (יהודים, צוענים, נכים, וכו'), אלא אחרי כמה שנים.

אסור שרטוריקה של מוות תהיה מקובלת, ללא ביקורת נוקבת, במרחב השיח הציבורי במדינת ישראל, ולא בשום מקום אחר בעולם.

לקריאה נוספת:

-         אני מאשים!

-         מה ישראל יכולה ללמוד מדנמרק? שאיפה לעתיד טוב במקום הפחדות