יום ראשון, 22 ביולי 2012

"כושר-היצירה של הילד: היוצרנות"


"כושר-היצירה של הילד: היוצרנות"
(מחבר המאמר לא ידוע. לא מצויין במקור)
"הד החינוך"... כרך מ"ו,
גליון ל"ו... כ"ו סיוון תשל"ב - 8 ליוני 1972, עמוד 5-6


          ברוב הכיתות נכשלים ילדים יוצרניים ונהפכים לבעייתיים בהתנהגותם.  לעיתים מזומנות אף מסווגים ילדים כאלה כסובלים מליקויי למידה.  פול טורנס, ראש המחלקה לפסיכולוגיה חינוכית באוניברסיטת ג'ורג'יה בארצות הברית (Today's Education, ינואר 1972) מציע להכריז על ילדים בעלי יוצרנות (יצירתיות, creativity) גבוהה כעל קטגוריה חדשה בתחום הילדים הבעייתיים.

          בעיות התנהגות רבות של ילדים יוצרניים נובעות מההבדלים המתגלעים בינם לבין תלמידים אחרים, או בינם לבין מוריהם.  קשיי הלמידה שלהם מתגברים בגלל חוסר ההתאמה שבין יכולתם לבין נטיותיהם, בין הנושאים שהם מעדיפים לעסוק בהם לבין שיטת העבודה הנהוגה בבית-הספר, צורת הגמול שהוא מעניק, ודרך הלימוד המקובלת.

          יש להניח שאם יקבצו ילדים כאלה בקבוצה משלהם, לא ייחשבו עוד ליוצאי דופן, ואם ילמדו אותם בהתאם ליכולתם ולעניין שהם מגלים, קרוב לוודאי שהישגיהם יאמירו ובעיותיהם יתמעטו.  כך קרה במקרים רבים והדבר מחייב לפחות לנסות דרך חדשה בטיפול בהם.

          מחקרים אחדים מצביעים על העובדה שילדים יוצרניים סובלים ברוב בתי-הספר הקיימים.  על פי מחקר אחד השיגו תלמידי כיתה ד', שנחשבו למצטיינים בלימודים, תוצאות נמוכות יותר במבחני חשיבה יוצרת מחבריהם שנחשבו לתלמידים פחות טובים.  תוצאות דומות הושגו במיבדק בין סטודנטים באוניברסיטה.  במיבדק אחר לא הצליחו ילדים מחוננים ביוצרנות מכיתה ד' ו- ה' בלימוד תכנית בלשון המקובלת בבתי-הספר, ואילו במחקר אחר הוכח, שבחלקים קשים במיוחד בתכנית הלימודים, שאפשרויות הפתרון שלהם פחותות, הצליחו המחוננים יותר מאשר שאר ילדי הכיתה.

          כאשר עסק טורנס במחקריו בבתי-הספר היסודיים מצא תכופות את הילד המחונן בכוח-יצירה בין הילדים שהמורה ויתרה עליהם, כעל חסרי-ערך.  ילד כזה מושיבים בדרך כלל בירכתי הכיתה כדי לסלקו מן הדרך, או קרוב לשולחן המורה, כדי שתוכל לפקח על התנהגותו, ויש שהוא נשלח למשרד המנהל בגלל התנהגות יוצאת-דופן.  במקרים מסויימים שינה זיהוי הילד כמחונן את גישת המורה אליו, והיחסים השתפרו.  לילדים שזכו בהכרה הייתה זו תפנית חשובה בחייהם.

          מבדקים בחשיבה יוצרת עשויים לסייע למורה בזיהוי ילדים מחוננים שלא הבחינה בהם קודם לכן, אך אין צורך להסתמך על מבחנים דווקא.  בכל שלבי החינוך מציינים את הילד המחונן בכוח-יצירה כמה סימני היכר.  בגיל הגן והכיתות הנמוכות הילד היוצר, מלא רוח חקירה, דרישה ותהייה.  הוא נכון תמיד לנסות משימות קשות, ובודק בלי הרף את כוחו ויכולתו, אך אין הוא חוזר בעקשנות אל משימות שהן למעלה מכוחו.  זהו ילד הנוטה לבחור על פי הקריטריונים של "נכון, צודק או יפה" ואינו לוקה בקונפורמיות או בנונקונפורמיות לשמה.  אין הוא מוכן ללמוד מפי הסמכות החינוכית, ודרך לימודו היא השאלה, החקירה, החיפוש, המישוש והניסוי.  לעולם הוא מנסה לברר כיצד פועלים דברים.

          כאשר הוא לומד בדרך יצירתית ישקע בלימוד ראשו ורובו וכושר הריכוז שלו ממושך.  כשמפריעים לו כשהוא שקוע בעבודתו, תגובתו עלולה להיות חריפה.  לילד כזה יש בדרך כלל כושר יוצא מן הכלל לארגון דברים ולארגונם מחדש.  הוא יכול לשאת אי-סדר, אך אם נניח לו לעבוד לפי דרכו, יוכל ליצור ארגון דברים משלו.  בשובו אל נושאים מוכרים לו, הוא רואה אותם באור חדש ומעמיק בהם יותר.

          ילד כזה עשוי לעמוד בתוקף על למידה בדרך יצירתית ובלתי סמכותית, ועלול להכשל כליל אם המורה יתעקש ללמדו בדרך הקבועה מראש.  ילדים כאלה יהססו להגיב בכיתה וישתקו, ולעתים הם משתמשים בשתיקה זו בצורה יעילה ביותר.  כאשר תלמיד כזה מתגלה לפתע, משתומם המורה לידע הרב שלו ועד כמה העמיק לחשוב בשעה ששתק בכיתה שבועות וחדשים.

          אף שילדים אלה נראים על פי רוב כפעילים יתר על המידה וחסרי-מנוחה, הרי בהזדמנויות מסויימות הם מסוגלים לשבת במנוחה זמן רב יותר משאר הילדים.  תחילה הם עשויים להסתפק בהסתכלות בחפץ ממרחק, אך עד מהרה הם חשים הכרח להסתכל בו מקרוב, אפילו יסתכנו בעונש חמור.  ילדים יוצרים משתמשים בדמיונם כדי לפתור הרבה מבעיות ההתפתחות שלהם.  בדרך כלל הם מספרי-סיפורים מצויינים, ומסוגלים לחבר שירים וסיפורים המקסימים את שומעיהם.

          נסתכל בילדים יוצרים בכיתות הבינוניות.  מחשבתם העצמאית גורמת קשיים מיוחדים.  ילד כזה מחזיק בנטיותיו בלי להיכנע ללחצי הקונפורמיות, והוא בעל דימוי עצמי חזק.  הוא יודע את יכולתו ואת מגבלותיו יותר משיודע זאת ילד פחות יוצר.  ילד כזה נראה כמתנשא רק משום שהוא בטוח ביכולתו לתפוס את המציאות כמות שהיא — לראות את המלך במערומיו — ולבצע דברים שאחרים מעריכים אותם כקשים מדי.  יש ילדים יוצרים אחרים, החשים שאינם טובים דיים ושהם משוללי ערך — כך חשים בעיקר ילדים שיוצרנותם גבוהה אך רמתם השכלית בינונית או נמוכה.

          הילד היוצר מביע דעות בלתי מקובלות ומרבה לעסוק בפעילות דמיונית.  הוא מגיב על סביבתו באופן רגשי וספונטני, ומתערב מיד במתרחש סביבו.  הוא רגיש יותר ועצמאי יותר, גברי או נשי יותר מילדים אחרים.  רמות הקשב, הריכוז והעניין שלו גבוהות.

          המרץ הרב של הילד היוצר בשנות הלימוד הבינוניות בולט לעין.  דומה שאין גבול למרץ הזה.  הסקרנות הגדולה והחיפוש המתמיד, שהחלו בגיל הרך, נמשכים, אלא שעכשיו כבר למד לרסן מעט את התנהגותו, מפני שתמיד התנגש עם הסביבה.  בתקופה זו הוא נוטה להתמסר בכל לב לפעילות החשובה בעיניו.  ומה שנראה אצלו כנטייה להפריע, או להתנהג כמחפש תשומת-לב, נובע בדרך כלל משעמום או מן הצורך להציע דרכים מקוריות ושונות לפתרון שאלה.

          לא יקשה להבין מה קשה לילד היוצר בכיתה הרגילה.  אין זו ביקורת על מורים בכיתות הרגילות, ואין הכוונה לעורר בהם רגשי אשמה.  פול טורנס שותף לרגשות המורים ומבין עד כמה קשה לפתור את הבעיות הרבות של ילדים יוצרים, אולם לבעיות אלו יש כמה וכמה פתרונות טובים, שנוסחו בחלקם על ידי פרופסור טורנס וחבריו.  והנה כמה אפשרויות של התערבות המורה, העשויה לעזור לילד היוצר בכל שלבי החינוך.

          חשוב לסייע לילד היוצר למצוא לעצמו מקלט רוחני.  החברה אכזרית למדי בטיפולה ביוצרים שבתוכה.  ילד כזה יתנגש עם הסמכות והממסד.  הוא יחוש תסכול, ועל כן יש לספק לו מקור לעידוד ולתמיכה.  צריך לתת לו את הזכות להיכשל בלי שייהרס ובלי שיבודדו אותו בשל כך.  אם אין המורה יכול לשמש קולט רוחני, עליו להקשיב לילד ולעזור לו למצוא קולט כזה בדמות פטרון, וביחוד כאשר משפחת הילד אינה מבינה או שאינה מעודדת אותו.  כאשר כוח-היצירה חוזר ומתגלה בעקשנות על אף לחצי הסביבה, יימצא בסופו של דבר פטרון שייתן לצעיר זה הזדמנות להצליח.  פטרונים כאלה חשובים במיוחד לילדים יוצרים ממשפחות מקופחות, ובכל קהילה יימצאו תמיד אזרח טוב או משפחה הנכונה לתמוך בילד כזה.

          המורה דואג להכרה ביכולתו של הילד היוצר.  כאשר מעניקים לילד כזה הכרה, מצבו ומעמדו משתנים מן הקצה אל הקצה.  הדרכים להכיר ביוצרנות רבות.  אפשר להיעזר במבחנים ובעיסוקים הרגילים כגון כתיבה, אמנות, מוסיקה ולימודי מדע.

          ראוי להדריך את הילד כדי שיבין את שונותו, יכיר ברגישותו, בתכונתו לשקוע ראשו ורובו בעניין אחד, ונטייתו לחפש תמיד אחר פתרונות אחרים.  ייתכן שזו הדרך החשובה ביותר לעזור לתלמיד כזה.

          לאיש אין חופש מוחלט, ההגבלות מרגיזות אותנו.  על הילד היוצר חלות הגבלות רבות יותר מאשר על כל אדם, והוא אף נוטה לחוש בכובד עולן יותר מאחרים.  הפעילות מוגברת לשינוי-המצב מסייעת לילד היוצר לחוש פחות את חוסר-האונים שלו, ועל כן הוא מרבה בפעילות כזאת.  עלינו לסייע לו להבין שפעילות זו מחריפה את מצבו במקום להקל אותו.

          הילד היוצר נמשך להתנהגות פרועה מסוג מסויים.  בשיעור משעמם מאפשרת לו ההתנהגות הפרועה להחלץ מחיים אפורים, חסרי תקווה.  אחת הדרכים למנוע ילדים כאלה מהתנהגות פרועה היא להעסיקם בתפקידים קשים, הנראים להם מעניינים ובעלי-ערך.

          יש לעודד ילד יוצר במציאת דרכים נאותות לביטוי עצמי ולשיחה על רעיונותיו.  לדעת טורנס חשוב, כי מורים בכל שלבי החינוך יידעו להקשיב יותר לתלמידים ולכבד את דעותיהם.  ידיעה זו תפחית מרידות, מחאות, והתנכרות לחברה.

          מומחים לעזובת-נוער טוענים, שהפושע לעתיד הוא על פי רוב הילד שלא ניתנה לו הזדמנות לבטא את יכולתו היוצרת בדרכים המקובלות על החברה, ולכן הוא מפנה את כוחו לתכנונה ולביצועה של פעולה בלתי חוקית.

          בחומר שבתוכניות הלימוד הקיימות טמונות אפשרויות רבות להתבטאות לכל תלמיד, גורס טורנס.  אולם אין המורה יכול לספק את כל צרכיו של הילד היוצר, וגם אין לצפות לכך.  מורים רבים חשים שהשפעתם קטנה למדי בהשוואה להשפעת המשפחה, הרחוב וקבוצות השפעה אחרות.

          אם כי התערבות המורה שדיברנו בה עשוייה לעזור, הרי זו עזרה חלקית בלבד.  חשוב לסייע לתלמיד להגיע למקורות ולמשאבים שמחוץ לכיתה.  חשוב מאוד לפתח בהם הנעה ומיומנויות להמשך לימודיהם.  הספרן בבית-הספר ובספריה הציבורית יכולים להיות לעזר בפיתוח מיומנויות למציאת החומר הדרוש ובעידוד ההנעה.  לילדים יוצרים יש הנעה גבוהה למדי לרכישת המיומנויות הנחוצות להם בתחום שבו הם מחוננים.

          אם אין המורה מכיר כל צורכו תחומים אלה, יוכל להיעזר באנשים אחרים בקהילה.  בדרך כלל מגלים אנשים כאלה נכונות רבה לעזור בהדרכת ילדים יוצרים.  גם חוגי תחביב בבית-הספר ומחוצה לו יסייעו הרבה לילדים כאלה.  יוזמת המורה חיונית כדי לקשור בשביל הילד היוצר את כל הקשרים הדרושים לו לביטוי עצמי.


לקריאה נוספת:

4 תגובות:

  1. "להאמין ברוח של כל אדם", ראיון עם עם פרופ' ראובן פוירשטיין / עם רבקה רוזנר ("ארץ אחרת", מרץ 2010, גליון מס' 55). המאמר זמין למנויים:
    http://eretzacheret.org.il/%D7%9C%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%99%D7%9F-%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%97-%D7%A9%D7%9C-%D7%9B%D7%9C-%D7%90%D7%93%D7%9D/

    סיכום הריאיון נכתב ע"י ד"ר נתן ברבר ממכון מופ"ת
    http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4890

    השבמחק
  2. ** תודה רבה לידידה/חברה וותיקה שסיפרה לי השבוע על Metodo Montessori (שיטת מונטסורי):
    https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%99%D7%98%D7%AA_%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%99

    השבמחק
  3. יולי 2020
    "אנחנו לא יודעים ללמד, החינוך שלנו לא מתאים לנוער"
    https://www.makorrishon.co.il/magazine/246411

    השבמחק
  4. המאמר המקורי, המלא, מופיע כאן:
    Creative Kids. Today's Education, Vol. 61, No. 1, pp. 25-28, January 1972 (4p)

    השבמחק