עונת אסיפות ההורים פה. ישובים על הכיסאות הקטנים, מאזינים למורה, אנחנו
שוכחים לפעמים שלגדל ילד זה אומר לראות את גדולתו. לגדל אותו במילים, במבט. אי־מייל שקיבלתי מרוני גור, מורה מחיפה, ראוי
להיתלות בכל בית: "אחרי עוד יום הורים, בתור מורה. אני לא מצליחה להירדם. נדהמתי לראות הורים שבמקום לתמוך בילדים שלהם הם
לא מפסיקים לבקר אותם, להלחיץ אותם ולהפחית בערכם. כל זה מולי, המורה. אני מוצאת את עצמי משכנעת את ההורים עד כמה
הילדים שלהם מקסימים, חכמים, משתדלים. והם עונים לי, מול הילד: את צריכה לראות איך הוא
מתנהג בבית. אני פוגשת ילדים וילדות
מתוקים ומעולים אבל חסרי ביטחון בצורה משוועת. בתור מורה אני עסוקה בלחבק, לעודד, לתת להם את
הכוח והאומץ להיות מי שהם, ולפעמים לנסות להתגבר על נזקי ההורים. הורים, אם אתם לא תעריכו את הילדים שלכם, מי
יעשה את זה?"
מוסף "ישראל השבוע", 20.12.2013, עמוד 18
(פסקה אחרונה)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה