יום שישי, 2 בספטמבר 2016

לרגל / עקב



במדריך "ציפּורֶת" למילות קישור אומרים ש- "בגלל, עקב, לרגל" הן מילות קישור סיבה, ו- בהקשר ניטרלי (לא בהכרח חיובי, ולא בהכרח שלילי?).  באתר "עריכה לשונית", ל- מילות סיבה ותוצאה "לרגל ו- עקב"... נראה שהם כן נתנו דוגמאות הקשר חיובי ושלילי.

ראה: מילת קישור (וויקיפדיה)

כתבתי לאקדמיה ללשון העברית:

לפני מי-יודע-כמה שנים, אני זוכר שאמרו לי שבמילת הקישור "עקב" משתמשים בהקשר שלילי (לדוגמא: עקב השטפונות נשארתי בבית)... ובמילה "לרגל" משתמשים, כאשר ההקשר הוא חיובי (לדוגמא: לרגל יום-הולדתי נסענו לטיול); ולא יהיה נכון לומר: עקב יום-הולדתי נסענו לטיול.
מה דעתכם?

תודה מראש,

באותו יום קיבלתי את התשובה המפורטת הבאה:

אין כל חיוב להשתמש במילה 'עקב' דווקא להקשר שלילי ובמילה 'לרגל' דווקא בהקשר חיובי.
בעניין המילה עקב – הנה מה שהשיבה בעבר המזכירה המדעית של האקדמיה רונית גדיש:

על 'עקב' כמילת סיבה אני מצטטת דברים מסוף מאמר של אבא בנדויד משנת 1966 (לשוננו לעם יז, עמ' 136) שהוכתר בשם "פרשת עקב":
"אם קשה להסתפק במלת סיבה פשוטה ורוצים לומר במפורש את אופן ההשתלשלות, אין לך ביטוי הולם כ'עקב'.  אין טעם להחמיר ולומר שתפקידה לציין רק שכר ועונש מפני שכך מצוי בכמה פסוקים".
במאמר בנדויד, מגדולי בעלי הסגנון, מראה כי הוראתה היסודית של המילה 'עקב' ושל מילים אחרות מן השורש עק"ב היא 'איחור', 'לאחר'.  והוא קובע במפורש שאין לייחס למילה 'עקב' מטען שלילי .

עד כאן לשונה.  אוסיף פסוק הממחיש את השימוש החיובי במילה: "וְהִתְבָּרֲכוּ בְזַרְעֲךָ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ בְּקֹלִי" (בראשית כב, יח), "וְעַבְדִּי כָלֵב עֵקֶב הָיְתָה רוּחַ אַחֶרֶת עִמּוֹ וַיְמַלֵּא אַחֲרָי וַהֲבִיאֹתִיו אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר בָּא שָׁמָּה וְזַרְעוֹ יוֹרִשֶׁנָּה" (במדבר יד, כד).

המילה לרגל איננה מציינת דבר חיובי דווקא.  למשל: הוא נסע לשם לרגל עסקיו.  עם זאת בימינו השימוש הרווח ביותר במילה הוא בהקשרים חגיגיים, למשל: לרגל שנת החמישים נערכה סעודה חגיגית – אולי מכיוון שהמילה מתקשרת בתודעתם של רבים לשלושת הרגלים, ולכן יש לה קונוטציה חיובית וחגיגית.
בתנ"ך יש 'לרגל' במשמעות בעקבות, בגלל: "כִּי מְעַט אֲשֶׁר הָיָה לְךָ לְפָנַי וַיִּפְרֹץ לָרֹב וַיְבָרֶךְ ה' אֹתְךָ לְרַגְלִי..." (בראשית ל, ל); "וַאֲנִי אֶתְנָהֲלָה לְאִטִּי לְרֶגֶל הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר לְפָנַי וּלְרֶגֶל הַיְלָדִים" (בראשית לג, יד).  השימוש הזה במילה רגל דומה לשימוש במילה עָקֵב בביטויים 'עקב' ו'בעקבות', ולמעשה מדובר במילים שנגזרו בדיוק באותה הדרך.  על גזירתן של מילות יחס משמות איברי גוף האדם כתבנו כאן: מדברים בשפת הגוף.

הנה מה שכתב לי בעניין, ד"ר יצחק הילמן (עורך לשוני ומרצה ללשון באוני' בר-אילן ובמכללת ""אחוה"):

אכן, מקובל להשתמש ב"עקב", "בגלל" וכו' בקונוטציה שלילית, אך מדובר באופנה לשונית בלבד, ואין פסול דקדוקי-תחבירי להשתמש בהקשרים אחרים במילים אלו.  אבל כידוע, קונוטציה של מילים משתנה בתקופות הלשון, ותחום זה אף בקצב מהיר משאר התחומים.  דוגמאות בולטות לשינוי בימים אלו הן המילה "נורא", המשמשת הן לחיוב הן לשלילה, ומילת הסיבה "לאור", שלאחרונה משמשת גם להקשרים שליליים.
גם "בגלל" ו"עקב" שינו את הקונוטציה שלהן מלשון המקרא לימינו, וכך "נורא", שבימים אלו שוב משנה את משמעותה.
דעתי היא לבחור את המילים הקבילות בקרב הדוברים לכל הקשר.


לקריאה נוספת:


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה