מהו "נָתִיב הָפִיךְ"?
נָתִיב
הָפִיךְ הוא נתיב שמשנים את התנועה בו לפי הצורך; ובאנגלית זה נקרא "Reversible lane".
אגב, נכון להיום, מופיע הערך Reversible lane בוויקיפדיה, רק בשפות: אנגלית, אסטונית,
ספרדית, צרפתית, אינדונזית, הולנדית, יפנית, פורטוגלית, אוקראינית, סינית.
האם זה מעיד על חוסר המודעות לנושא במדינות אחרות?
כבר בשנת 2000, ראיתי בניו יורק מחזה מדהים
ברעננותו – רכב בעל מבנה וצורה חריגים למדיי... הנוסע מעל גדר ההפרדה בין נתיבי
הנסיעה... מזיז את הגדר, בשעות העומס, ומאפשר לתנועה לזרום ביותר נתיבים, בכיוון
הרצוי (מסתבר שה-Barrier
transfer machine
קיים כבר משנת 1984). כך זה נראה ב-2001, בריצ'מונד ווירג'יניה (ארה"ב).
נזכרתי בזה לאחרונה, עקב כמה וכמה
כתבות מצויינות בנושא עומסי התנועה ואיכות החיים והתחבורה הציבורית במדינת ישראל
2018 (בשנתה ה- 70). הנה 3 דוגמאות:
1.
לפני שרצים לקנות דירה: השכונות הפקוקות בישראל (נובמבר 2017)
כשיצאנו
לדרך לבדוק את מצב הדרכים בשכונות הנבנות הבנו שגם אם שר התחבורה ישראל כ"ץ יגייס
את כל רצונו הטוב, הוא יצליח אולי לשפר את המצב במעט. הבנו גם שכל מה שיעשה לא יפתור את הצרה הצרורה שלתוכה
קלעו אותנו מתכנני הערים. במשך שנים נבנו בישראל,
בחתימתם ואישורם של אדריכלים עטורי פרסים, שכונות מגורים שאין שום סיכוי לספק להן תחבורה
ציבורית יעילה.
2.
"מדינת עולם שלישי בתחבורה":מי באמת אשם בפקקים (8 בפברואר 2018)
ממשלת
ישראל מנסה לשכנע אותנו שמצבה התחבורתי של המדינה מעולם לא היה טוב יותר — או שהטבה
משמעותית צפויה להתרחש ממש בקרוב. כששואלים
את המנהיגים על מצוקת הפקקים בכבישי ישראל, הם מתנערים מאחריות, איש איש בדרכו...;
מאחורי הכל, טוען ד"ר ארז כהן, עומדות הכנסות של 40 מיליארד שקל בשנה ממיסוי רכב
מאחורי הכל, טוען ד"ר ארז כהן, עומדות הכנסות של 40 מיליארד שקל בשנה ממיסוי רכב.
3.
אין מוצא: השכונות שתקועות בפקק (12 לפברואר
2018)
הכירו
את הסיוט התחבורתי של עשרות אלפי תושבים בישראל: טור ארוך של מכוניות שמנסה לצאת מדי
בוקר מהשכונה, בכביש אחד שלא מצליח לעמוד בלחץ...
בשכונות
רבות בישראל אורכת היציאה בבוקר לעבודה למעלה מחצי שעה, והמכוניות עומדות בפקק אינסופי
מייאש. כמעט כל מי שעוסק בסוגיות תחבורה בישראל מסכים שהדרך הכי יעילה לצמצם את עומסי
התנועה היא לשפר את תשתיות התחבורה הציבורית ואת תדירות האוטובוסים והרכבות, דבר שיגרום
לפחות אנשים להשתמש ברכב פרטי.
האם
איש בשרשרת התכנון העירוני בישראל לא לוקח בחשבון את שאלת הפקקים ותשתיות התחבורה הציבורית
בתכנון של שכונה או יישוב חדש? גיל יעקב, מנכ"ל עמותת "15 דקות", שמקדמת
שיפורי תחבורה ציבורית בישראל, מסביר שחוק התכנון והבנייה לא מחייב תשתית של תחבורה
ציבורית בשלב שבו מתכננים שכונה חדשה. כך קמות
שכונות עם ציר גישה ויציאה אחד בלבד, בלי מקום למסוף אוטובוסים מרכזי, ולפעמים אפילו
בלי תחנות אוטובוס פשוטות.
מאמר שפרסמתי כאן בבלוג ביוני 2014:
... ושני מאמרים של עודד רוט:
1.
על צירי
תנועה רבים עומסי התנועה משנים את כיוונם במהלך היום. נתיבים הפיכים המגיבים לכיווני הלחצים מספקים מענה
גמיש לביקושים בזמן אמיתי, אך אינם זוכים לתשומת לב ראויה.
אחד
הפתרונות הוא גדר ההפרדה הבנויה מחוליות המחוברות באופן גמיש. בהתאם לזמני הביקוש משאית ענק נעה לאורך הכביש ומסיטה
את החוליות של גדר ההפרדה כאילו היו צד של רוכסן, כאשר החוליות נכנסות מצידה האחד של
המשאית ומתיישרות בצידה האחר. באופן זה גדר
ההפרדה מסיטה את הנתיב האמצעי בהתאם לכיווני התנועה המבוקשים.
2.
בשנים
האחרונות מגמות התכנון במדינת ישראל מעודדות את הגדלת הצפיפות העירונית, כולל באמצעות
חידוש ועיבוי אזורים ישנים שנבנו בדלילות. הגדלת צפיפות המגורים והעסקים מגבירה את הגודש ופקקי
התנועה העירוניים, אך נדמה שהמתכננים סומכים על כך ש- "יד נעלמה" תשמור על
כושרן של הערים לספוג צפיפות ותנועה מוגברות.
חזרה ל- Barrier transfer machine...
השיטה יכולה להיות יעילה במיוחד, לכל
הפחות, להזרמה מצויינת של תחבורה ציבורית בעורקי תחבורה עמוסים, כמו כביש 4, בין
רעננה בצפון וראשל"צ בדרום.
תסכול לא נעים זה להיות תקוע בפקק אינסופי,
ולראות שבכיוון ההפוך התנועה זורמת ללא כל הפרעה.
סאן דיאגו 2013
פרסומת ממדינת מינסוטה 2017
הרשויות בישראל חייבות לעודד את השימוש בנת"צים, גם לרכבים פרטיים
מרובי-נוסעים... מה שקוראים באנגלית High-occupancy vehicle lane או נתיבי HOV?
נכון להיום, גם כאן, נעדר הערך בעברית (בוויקיפדיה) "High-occupancy vehicle lane"... ומופיע רק בשפות: אנגלית, גרמנית, קוריאנית,
הונגרית, הולנדית, יפנית, פולנית, סינית.
אוטובוסים לא מחוייבים לנסוע רק בנת"צ (כשיש כזה), והם נדחפים גם
לנתיבים האחרים ומסכנים את כלי הרכב הפרטיים, להם אין הרבה ברירות. חייבים לאפשר לרכבים עם 3 נוסעים ויותר, לנסוע
בנת"צים.
ביאור תמרור 501, הנ"ל:
כביש
או נתיב לתחבורה ציבורית, שבו מותרת הנסיעה לרכבת מקומית, אוטובוס, מונית ולרכב המסיע
לא פחות ממספר הנוסעים הנקוב והנהג בכללם.
כוחו יפה:
עד לתמרור
502 או עד לצומת הקרוב או עד לקצה המסילה או עד.
לקצה סימון 503
זהירות בדרכים – לילך גליקסמן
(פסטיבל שירי הילדים מס' 10, 1979)
לילך רק רוצה שתחזרו
הביתה בשלום
