מציג פוסטים ממוינים לפי מידת הרלוונטיות לשאילתה ציבורית. מיין לפי תאריך הצג את כל הפוסטים
מציג פוסטים ממוינים לפי מידת הרלוונטיות לשאילתה ציבורית. מיין לפי תאריך הצג את כל הפוסטים

יום רביעי, 14 בפברואר 2018

נָתִיב הָפִיךְ

מהו "נָתִיב הָפִיךְ"?
ע"פ מילון תחבורה יבשתית (תשע"ב, 2012) של האקדמיה ללשון העברית):
נָתִיב הָפִיךְ הוא נתיב שמשנים את התנועה בו לפי הצורך; ובאנגלית זה נקרא "Reversible lane".

אגב, נכון להיום, מופיע הערך Reversible lane בוויקיפדיה, רק בשפות: אנגלית, אסטונית, ספרדית, צרפתית, אינדונזית, הולנדית, יפנית, פורטוגלית, אוקראינית, סינית.
האם זה מעיד על חוסר המודעות לנושא במדינות אחרות?

כבר בשנת 2000, ראיתי בניו יורק מחזה מדהים ברעננותו – רכב בעל מבנה וצורה חריגים למדיי... הנוסע מעל גדר ההפרדה בין נתיבי הנסיעה... מזיז את הגדר, בשעות העומס, ומאפשר לתנועה לזרום ביותר נתיבים, בכיוון הרצוי (מסתבר שה-Barrier transfer machine קיים כבר משנת 1984).  כך זה נראה ב-2001, בריצ'מונד ווירג'יניה (ארה"ב).

... והערך "Barrier transfer machine" מופיע בוויקיפדיה (נכון להיום), רק בשפות: אנגלית וטורקית.



בכניסה ל- Brooklyn–Battery Tunnel (ספט. 2017)
נזכרתי בזה לאחרונה, עקב כמה וכמה כתבות מצויינות בנושא עומסי התנועה ואיכות החיים והתחבורה הציבורית במדינת ישראל 2018 (בשנתה ה- 70).  הנה 3 דוגמאות:

1.
כשיצאנו לדרך לבדוק את מצב הדרכים בשכונות הנבנות הבנו שגם אם שר התחבורה ישראל כ"ץ יגייס את כל רצונו הטוב, הוא יצליח אולי לשפר את המצב במעט.  הבנו גם שכל מה שיעשה לא יפתור את הצרה הצרורה שלתוכה קלעו אותנו מתכנני הערים.  במשך שנים נבנו בישראל, בחתימתם ואישורם של אדריכלים עטורי פרסים, שכונות מגורים שאין שום סיכוי לספק להן תחבורה ציבורית יעילה.

2.
ממשלת ישראל מנסה לשכנע אותנו שמצבה התחבורתי של המדינה מעולם לא היה טוב יותר — או שהטבה משמעותית צפויה להתרחש ממש בקרוב.  כששואלים את המנהיגים על מצוקת הפקקים בכבישי ישראל, הם מתנערים מאחריות, איש איש בדרכו...; מאחורי הכל, טוען ד"ר ארז כהן, עומדות הכנסות של 40 מיליארד שקל בשנה ממיסוי רכב מאחורי הכל, טוען ד"ר ארז כהן, עומדות הכנסות של 40 מיליארד שקל בשנה ממיסוי רכב.

3.
הכירו את הסיוט התחבורתי של עשרות אלפי תושבים בישראל: טור ארוך של מכוניות שמנסה לצאת מדי בוקר מהשכונה, בכביש אחד שלא מצליח לעמוד בלחץ...
בשכונות רבות בישראל אורכת היציאה בבוקר לעבודה למעלה מחצי שעה, והמכוניות עומדות בפקק אינסופי מייאש. כמעט כל מי שעוסק בסוגיות תחבורה בישראל מסכים שהדרך הכי יעילה לצמצם את עומסי התנועה היא לשפר את תשתיות התחבורה הציבורית ואת תדירות האוטובוסים והרכבות, דבר שיגרום לפחות אנשים להשתמש ברכב פרטי.
האם איש בשרשרת התכנון העירוני בישראל לא לוקח בחשבון את שאלת הפקקים ותשתיות התחבורה הציבורית בתכנון של שכונה או יישוב חדש? גיל יעקב, מנכ"ל עמותת "15 דקות", שמקדמת שיפורי תחבורה ציבורית בישראל, מסביר שחוק התכנון והבנייה לא מחייב תשתית של תחבורה ציבורית בשלב שבו מתכננים שכונה חדשה.  כך קמות שכונות עם ציר גישה ויציאה אחד בלבד, בלי מקום למסוף אוטובוסים מרכזי, ולפעמים אפילו בלי תחנות אוטובוס פשוטות.

מאמר שפרסמתי כאן בבלוג ביוני 2014:

... ושני מאמרים של עודד רוט:

1.
על צירי תנועה רבים עומסי התנועה משנים את כיוונם במהלך היום.  נתיבים הפיכים המגיבים לכיווני הלחצים מספקים מענה גמיש לביקושים בזמן אמיתי, אך אינם זוכים לתשומת לב ראויה.
אחד הפתרונות הוא גדר ההפרדה הבנויה מחוליות המחוברות באופן גמיש.  בהתאם לזמני הביקוש משאית ענק נעה לאורך הכביש ומסיטה את החוליות של גדר ההפרדה כאילו היו צד של רוכסן, כאשר החוליות נכנסות מצידה האחד של המשאית ומתיישרות בצידה האחר.  באופן זה גדר ההפרדה מסיטה את הנתיב האמצעי בהתאם לכיווני התנועה המבוקשים.

2.
בשנים האחרונות מגמות התכנון במדינת ישראל מעודדות את הגדלת הצפיפות העירונית, כולל באמצעות חידוש ועיבוי אזורים ישנים שנבנו בדלילות.  הגדלת צפיפות המגורים והעסקים מגבירה את הגודש ופקקי התנועה העירוניים, אך נדמה שהמתכננים סומכים על כך ש- "יד נעלמה" תשמור על כושרן של הערים לספוג צפיפות ותנועה מוגברות.

חזרה ל- Barrier transfer machine...
השיטה יכולה להיות יעילה במיוחד, לכל הפחות, להזרמה מצויינת של תחבורה ציבורית בעורקי תחבורה עמוסים, כמו כביש 4, בין רעננה בצפון וראשל"צ בדרום.

תסכול לא נעים זה להיות תקוע בפקק אינסופי, ולראות שבכיוון ההפוך התנועה זורמת ללא כל הפרעה.

סאן דיאגו 2013

"גשר הזהב".  סאן פרנסיסקו 2015



פרסומת ממדינת מינסוטה 2017



הרשויות בישראל חייבות לעודד את השימוש בנת"צים, גם לרכבים פרטיים מרובי-נוסעים... מה שקוראים באנגלית High-occupancy vehicle lane או נתיבי HOV?

נכון להיום, גם כאן, נעדר הערך בעברית (בוויקיפדיה) "High-occupancy vehicle lane"... ומופיע רק בשפות: אנגלית, גרמנית, קוריאנית, הונגרית, הולנדית, יפנית, פולנית, סינית.

אוטובוסים לא מחוייבים לנסוע רק בנת"צ (כשיש כזה), והם נדחפים גם לנתיבים האחרים ומסכנים את כלי הרכב הפרטיים, להם אין הרבה ברירות.  חייבים לאפשר לרכבים עם 3 נוסעים ויותר, לנסוע בנת"צים.

ביאור תמרור 501, הנ"ל:
כביש או נתיב לתחבורה ציבורית, שבו מותרת הנסיעה לרכבת מקומית, אוטובוס, מונית ולרכב המסיע לא פחות ממספר הנוסעים הנקוב והנהג בכללם.
כוחו יפה:
עד לתמרור 502 או עד לצומת הקרוב או עד לקצה המסילה או עד.  לקצה סימון 503

זהירות בדרכים – לילך גליקסמן
(פסטיבל שירי הילדים מס' 10, 1979)
לילך רק רוצה שתחזרו הביתה בשלום


יצירתיות,
היא המפתח וגם שם המשחק!




ואי אפשר בלי להזכיר ולציין את
האמן הדגול מאוריץ קורנליס אֶשֶר (1898-1972)



יום שני, 30 ביוני 2014

טרמפים, תחבורה ציבורית ואחריות מדינית



15 ליוני 2014... "לא עברו אפילו שלוש יממות מאז נחטפו תלמידי הישיבה אייל יפרח, גיל-עד שער ונפתלי פרנקל מטרמפיאדה בגוש עציון, ובצמתים שבאזור בנימין העסקים כרגיל: צעירים רבים עמדו גם הבוקר (א') בטרמפיאדות, הניפו יד לכיוון הכביש וסימנו לכלי רכב בבקשה שיעצרו להם".

התושבים מסבירים כי "בהיעדר תחבורה ציבורית ראויה, מדובר באמצעי התנועה המעשי היחיד"... ושנסיעה בטרמפים זה "בגלל שאין מספיק תחבורה ציבורית בין היישובים".  ראש מועצת גוש עציון דוידי פרל, ש- "נסיעה בטרמפים היא... כורח הנובע בין השאר מליקויים בתחבורה הציבורית".

נקודת ההתחלה בכל פרוייקט תחבורתי בישראל חייבת להיות בלוחות הזמנים.
אם בעיר ניו יורק, שם יש תחבורה 24 שעות ביממה ובהיקפים עצומים ביחס למדינת ישראל (הידועה גם כמדינת הייטק) - יש לוחות זמנים... אין סיבה שלנוסע הישראלי, בתחנה כלשהי, לא תהיה אינדיקציה מתי האוטובוס הקודם עבר, ומתי האוטובוס הבא אמור להגיע.

בניו יורק, ברוב התחנות ישנו לוח זמנים, שגם זמינים (חינם), ובאופן מפורט ביותר, אצל הנהג, בתחנות מרכזיות, ובאינטרנט (בגרסת PDF ידידותית, אינפורמטיבית, ומוכנה להדפסה)... כולל מפה.  מדוע זה לא אפשרי במדינת ישראל?

מדוע זמן ההגעה לכל התחנות (למעט זמן היציאה מהתחנה הראשונה), הינו משוער בלבד?


לדוגמא, קו 164... היוצא בשעה 1705 מהתחנה המרכזית בירושלים לישוב בת-עין;  מדוע, לכל הפחות, בתחנות מסויימות במסלול הנסיעה, שלא תהיינה שעת יציאה ברורה ומדוייקת?
לדוגמא, תחנה מס' 8 – צומת המנהרות.  זמן הגעה משוער לתחנה, הינו 1719.  באגד מציינים ששעת ההגעה "תלוי בתנאי הדרך" ו- "תתכן גם הקדמה".  כלומר, כשאדם מגיע לתחנה, ב- 1715... אין לו שום אפשרות לדעת, האם אכן יגיע האוטובוס בשעה הנקובה, או אולי, בכלל, עבר האוטובוס דקה קודם.  מיותר לציין את העובדה, שתדירות האוטובוסים אינה גבוהה.

אני מציע שהגאונים של משרד התחבורה במדינת ההייטק, יטכסו עצה, וימצאו את השעה האופיטמאלית ביותר, כדי שאפשר לתכנן נסיעה בטוחה באוטובוס, ולא בטרמפים... וכדי שהנוסע ידע, לדוגמא, שקו 164 שיצא ב- 1705 מירושלים, יצא מתחנה מס' 8, לא לפני 1725.
וכך, אם זמן הנסיעה לתחנה 21 מוערך בכ- 20 דקות... יגיע לשם האוטובוס ב- 1745, ויצא ב- 1750 (או כל שעה אחרת שהמחוננים של המדינה ימצאו לנכון).
אופציה כזו, ממתנת את השעות המשוערות, ויכולה (אולי) לתת אינדיקציה טובה יותר לתזמונים ולנוסעים.

לסמוך על זמנים בתחבורה הציבורית בישראל, זה דבר מייאש מ-א-ו-ד... גם במרכז ערים חשובות במרכז הארץ.

"... ברחבי הארץ פזורות תחנות אוטובוס עם שילוט מטעה, שילוט חלקי או ללא שילוט כלל. אתם נמצאים ברכבת מרכז ורוצים להגיע לחולון? אם לא תנחשו במקרה לאיזו תחנה ללכת, נדפקתם. אפילו במודיעין דן לא יעזרו לכם כי זה קו של אגד. ומה המסלול שלו בחולון - את זה לא תגלו אפילו אם במקרה תגיעו לתחנה הנכונה" ("אקטיביזם תחבורתי").

אולי יהיה קל יותר להתחיל עם הקווים הבינעירוניים?!

ראו, דוגמא, את מפת האוטובוסים של מנהטן (לכל רובע יש המפה שלו, כאשר הקווים החופפים מצויינים בדיוק).  בנוסף, יש את "המפתח" (בצד השני של המפה (שגם היא מחולקת חינם)), בו מצויינים כל עשרות קווי האוטובוס, כשלכל אחד יש מס' וצבע:
-         נקודת מוצא ויעד
-         שעות הפעילות של הקו, גם בהלוך וגם בחזור
-         תדירות ממוצעת (בדקות) ב- 5 חלקים שונים של היום (שזמניהם מצויינים שראש העמוד, מתחת לכותרת).

ראו, לדוגמא, לוח הזמנים (15 עמודים) של קו M3.
בעמוד האחרון, יש מפה מפורטת, ובה מצויינות כל התחנות, וכן קווי האוטובוס הנוספים הזמינים בתחנות השונות.

ברגע שמכירים את המסגרת, של איך לקרוא את המפות (הצבעוניות והמקיפות), החיים נהיים הרבה יותר קלים, נוחים ונעימים.

במדינת ישראל, לעומת זאת, יש מפות עם מסלול ישר, כאילו מדובר בכרמלית (בלי פניות ובלי עיקולים).

לא שבניו יורק, כל האוטובוסים מגיעים בזמן וכולם מאושרים... אבל יש כלים לקבלת אינדיקציה, איפה אתה נמצא, ומתי אמור להגיע אוטובוס.  ברוב הזמן, המערכת מתקתקת;  וכנ"ל לגבי מערכת ה- Subway.  קל יותר להתנייד ולהתמצא (ולא דיברנו עדיין על אמצעי התשלום, ועל התהום הטכנולוגית, בין ה- MetroCard וה- "רב-קו").

ויחד עם כל זה... בכתבה ב- "ניו יורק טיימס" ממרץ 2010 (בפסקה האחרונה), מתלוננת נוסעת: "זו ניו יורק סיטי, שום דבר לא קורה בזמן", כשהאוטובוס לו חיכתה איחר ב- 10 דקות.

יוזמה ברוכה ביותר, של שיפור המידע לנוסע... מנוהלת ע"י "אקטיביזם תחבורתי"... אליהם נחשפתי, במרץ 2011, לרגל "מפת קווי אוטובוס משער קרית אונו לכיוון מערב" (ליד אוני' בר-אילן), שהייתה מודבקת בתחנה.

"מספר האוטובוס כלל לא היה על התחנה, ולא יכולנו להיות בטוחים שאכן זו התחנה.  באתר "אגד" התחנה נקראת בשם לא הגיוני ומבלבל... ובמוקד האנושי... הבנאדם חזר רק על המידע המופיע מולו, ולא יכול היה לסייע יותר.  מה שכן... הוא אמר שהאחריות על הצבת שילוט וכו'... היא על העירייה, ולא אגד!!???

הקיצר, הסימן היחיד שהעיד שאכן אוטובוס אגד 640 לרעננה עובר בתחנה... היה השלט שלכם... שהיה כ"כ ברור וידידותי... שממש הוספתם לי חיים. תודה תודה תודה תודה!!!"

תגובתם הייתה:
"שמחתי והתרגשתי לקרוא את המייל שלך, ואני שמח שהצלחתי לעזור. אם עזרתי אפילו לאדם אחד, עשיתי את שלי, ואני שמח שמסע ההדבקות לא היה לשווא  :)
הרעיון נולד כי מצב המידע לנוסעים הוא ממש על הפנים, ואף אחד לא עושה עם זה כלום - לא משרד התחבורה ולא חברות האוטובוסים. והרשויות המקומיות, שכמו שאמרת נכון תמרורי התחנות נמצאים באחריותן, מסירות מעצמן כל אחריות.
מניסיון שלי עם הרשויות, דברים זזים כל כך לאט, או שלא זזים בכלל, שזה מתיש מדי.  לא נראה לי שיש הרבה אנשים בעמדות כוח שאכפת להם באמתה מתחבורה ציבורית יעילה ואמינה.  אז אני מנסה לשפר את העולם בדרך הפשוטה של האזרח הקטן  :)

התארגנות נוספת, שמנסה לסייע בבלאגן היא "ארגון נוסעי התחבורה הציבורית בישראל".

חזרה לנושא המרכזי...
התדמית של מדינת ישראל כמעצמה טכנולוגית וכו' וכו' וכד'... מתגלה פה במערומיה!!!

הרעיון "שעה משוערת" (ועוד דוגמא)... כבר מזמן היה צריך לעבור מהעולם!!! 


לקריאה נוספת:

יום ראשון, 17 באוגוסט 2025

מחלפון עמישב (פתח תקווה): סכנת-חיים והזנחה

 

נובמבר 2012: "ב- 2003 סגרה הממשלה את מעצ והקימה את החברה הלאומית לדרכים, שכונתה גם "מעצ החדשה". כעת משנה החברה את שמה שוב, והפעם ל"נתיבי ישראל" (לא עוד מעצ: החברה משנה את שמה ל"נתיבי ישראל", דה-מרקר).  "החברה קיבלה תחת אחריותה את כל מערכת הכבישים הבינעירוניים, ניהול ובקרת תנועה, תכנון, פיתוח ותחזוקת הדרכים ובטיחותם" (ויקיפדיה).

מביך ולא מקצועי בעליל, ש- 13 שנה לאחר ששמה הוחלף בפעם השניה... – השלט בכניסה וביציאה הדרום-מזרחית של פתח תקווה מתפורר, ונראה שב- "נתיבי ישראל –החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ" עדיין לא מצאו זמן ותקציב להצבת שלט ברור וקריא, עם השם החדש:

לא פלא שגם תשתיות ותמרורים נוספים שם מוזנחים

כביש הגישה מ- "המחלפון" מוזנח כבר שנים! לאחרונה רובד מחדש, אך בתזמון בעייתי, מאחר ולאחרונה התחילו במקום עבודות להרחבת המחלפון + הקמת מסוף אוטובוסים (במקום שהיה עד זה לא מכבר שדה חקלאי, מוקף עצים (שנכרתו ברובם הגדול)).  כ- 13 שנים מאז פתיחת המחלפון... עדיין אין עצים וצל עבור הספורטאים והמטיילים שם על המדרכה.

"כיום, החברה משקיעה משאבים רבים בפיתוח מערכות ניהול תנועה חכמה בכבישים, חדשנות, השקעה בפיתוח נתיבים לתחבורה ציבורית, קשרי קהילה, אינטגרציה וקישוריות בין אמצעי תחבורה שונים (תחבורה ציבורית, רכב פרטי, אופניים והליכה ברגל), ומשקיעה רבות בתחום האחריות התאגידית, ומחשבה על הסביבה בפיתוח תשתיות התחבורה".  נו, באמת! גם כאן, אין קשר בין המילים הגבוהות למציאות בשטח.

"אחריות תאגידית, ומחשבה על הסביבה"??? על מה אתם מדברים? שלטים אתם לא מחליפים, עצים לא שותלים, נוף לא מתחזקים, כורתים עצים בסיטונאות, פרוייקטים תחבורתיים מתעכבים במשך שנים, ובמקום להרחיב שוליים ולתת מענה בטיחותי בכבישים הצפופים והפקוקים (שבאחריותכם לפתח)... אתם מבטלים שוליים ומסכנים באופן מהותי וממשי את משתמשי הדרך!!! אין כאן לא ניהול תנועה, לא חדשנות, לא השקעה, לא אחריות, ולא מחשבה על הסביבה ומשתמשי הדרך!

מרץ 2024: "ב-2015 נחשפה פרשת שחיתות חמורה בחברה הממשלתית נתיבי ישראל, והיא עברה הליך הבראה ■ ואולם, ההתנהלות בשנה האחרונה – כשיו"ר החברה יגאל עמדי הוא מקורבה של רגב והמנכ"ל ניסים פרץ מיישר קו עם מינוי מקורבים – עלולה להחזיר אותה לימים אפלים ■ נתיבי ישראל: "החברה מקבלת ציונים לשבח" (דה-מרקר)

אסון ביטול השוליים בכביש 471 הסמוך, לטובת נת"צ מיותר לחלוטין גבה כבר יותר מידיי קורבנות.  הנה דוגמא אחת > פברואר 2025: תאונת דרכים קטלנית סמוך למחלף עמישב: שוטר שהגיע לסייע לנהגים נהרג מרכב חולף

התאונות שקורות במחלפון כמעט מידי שבוע, מעידות על בעיה עמוקה בעצם קיומו/תכנונו של המחלפון (בנוסף להזנחה).  הנה כמה דוגמאות לתאונות מהשנים האחרונות:

דצמבר 2019: תאונה במחלף עמישב: שני פצועים בהתהפכות רכב

אפריל 2022: רכב איבד שליטה ופגע ב- 3 הולכי רגל, בהם ילד בן 6 שמצבו קשה

יוני 2022: נתיבי ישראל ביצעו עבודות מעקה בטיחות במחלפון עמישב בשל התאונה שבה נפצעו שלושה אחים (נכון לאוגוסט 2025, חלק מגדר/מעקה "הבטיחות" שוב חסר, בדיוק באותו מקום בו ארעה התאונה ב- 2022; גם הפעם עקב תאונה אחרת שארעה במקום)

מרץ 2023: רכב שנסע לכיוון 471 מערב, עבר לצד הנגדי תוך שהוא מוריד עמוד תאורה בדרך.  בנס לא נפגעו הולכי רגל באירוע הזה (תמונה מהוואטסאפ השכונתי)

כ- 250 מטר שם, עד הכניסה לעיר, עדיין (אוגוסט 2025) ללא גדר הפרדה בין הכביש למדרכה, עד האסון הבא, לא עלינו

אוגוסט 2024: רכב התהפך ביציאה ממחלפון עמישב

ינואר 2025: מכונית התהפכה במחלפון עמישב ("אירוע חריג"? ממש לא, לצערנו).  גדר בטיחות? אין שם!

אוגוסט 2025: גדרות בטיחות חלקיות ולא תקניות (טלאי על טלאי).  סימני פגיעה רבות על חלקן.  חלקן שבורות כבר חודשים ארוכים.  יותר מ- 70 מטר גדר חבוטה.  כ- 250 מטר של מדרכה ללא גדר בטיחות.  להולכי הרגל ורוכבי האופניים זה כמו "רולטה רוסית".  כעת, בגלל עבודות הקמת מסוף האוטובוסים כמות המשאיות והרכבים הכבדים הנוסעים במחלפון – עלתה.  האם גדר הבטיחות תשודרג? נראה שבינתיים לא:

סימני פגיעה בעיקול הדרומי

גדר שבורה כבר כמה חודשים(!) בעיקול הצפוני

להלן, במקום ששביל הולכי הרגל נמצא מתחת למפלס הכביש, התרסק כלי רכב ופרץ את הגדר לפני כשנתיים, וכן את הגדר השניה, שם למטה.  את הגדר המישנית לא טרח איש לתקן.  את גדר הבטיחות בצמוד לכביש כן; אך כמו שניתן לראות, היא נחבטה מאז לא מעט; ואיש כבר לא בא לתקן.

המצב בשטח משקף מחדל ניהולי, תפקודי, ותחזוקתי ההולך ומחריף.  אנשי "נתיבי ישראל", ו/או "שלוחיהם", לא נוכחים מספיק בשטח.  נראה שאין מספיק פיקוח ובקרה על בעלי האחריות... ונראה שגם בעלי האחריות העירוניים לא ממש מוטרדים מהנושא.  העיקר פרסמה העירייה לאחרונה רשימה ארוכה של כתובות נוספות, שם הותקנו מצלמות לאכיפת חניה (שאיננה מסכנת חיים, כמו המצב הנ"ל).


יולי 2025: החלה הקמת מסוף אוטובוסים במחלפון עמישב.  בכתבה נכתב שתתבצע שם "נטיעה של כ-250 עצים חדשים ליצירת חיץ ירוק בין המסוף למגורים".  מעניין! הלוואי! בינתיים, כורתים ומייבשים עצים, הרבה יותר מנוטעים ומתחזקים.  נעקוב ונראה, בעזרת השם.

בדצמבר 2015 היו שם ליד, בככר, שלישיית דקלים

הם עדיין שם בינואר 2019 (מפות גוגל)

אך באוגוסט 2025 – אינם!

במאי 2025, פניתי למנהל אגף גנים ונוף בעניין דומה.  התעניינתי בנוגע לגורלם של עצים בגינה ציבורית לא רחוק משם, נעניתי: "אין ברשותי המידע הנ״ל. שפקיד היערות יחזור לעבודה ישיב לך".  כשחזר פקיד היערות (המשמש כסגן מנהל האגף) מחופשתו, הוא נפנף אותי הלאה, ואמר: "לקבלת המידע יש לפנות למחלקה לחופש המידע בעירייה".

 

לקריאה נוספת:

-         נתיבי ישראל (מע"צ לשעבר) > כך התרוקנה החברה שמתוקצבת ב-7 מיליארד שקל משומרי הסף שלה (גלובס. ינואר 2024)

-         כביש 471 (ויקיפדיה)

-         "אוֹי וֵיי Oy Vey / אויבי ישראל": כביש 40 פתח-תקווה

-         2007: המפגעים עליהם דיווחתם עוברים לטיפול מע"צ + תגובת מע"צ לדיווחי הקוראים.

-         נובמבר 2018: נתיב לאוטובוסים ייסלל בכביש 471. הצפי לסיום העבודות – יולי 2019.  נכון לאוגוסט 2025, העבודות רחוקות מסיום!