"כִּי יִפֹּל הַנֹּפֵל מִמֶּנּוּ"

רש"י, דברים כ"ב ח', פרשת "כי תצא":

כִּי יִפֹּל הַנֹּפֵל - ראוי זה ליפול ואעפ"כ לא תתגלגל מיתתו על ידך שמגלגלין זכות ע"י זכאי וחובה ע"י חייב.

רבנו בחיי:

וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶּךָ. על דרך הפשט יזהיר שישתמר האדם מן הסכנה, כענין שכתוב (דברים ד' ט') הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד, ולכך יצוה כי כשיבנה ביתו שיעשה מעקה לגגו ולא יניח ברשותו נזק ומכשול להכשל בו בני אדם, וְלֹא תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ, וכענין זה המגדל כלב רע או המעמיד סולם רעוע בתוך ביתו.  וכן הזכירו ז"ל, כִּי יִפֹּל הַנֹּפֵל, שמא יפול.    ועל דרך המדרש (שבת ל"ב) וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶּךָ כִּי יִפֹּל הַנֹּפֵל מִמֶּנּוּ, ראוי היה ליפול מששת ימי בראשית, אבל אתה לא תגרום שתהא מיתתו על ידך.  וענין המדרש הזה, כי כל הנבראים כולן נבראו בחפצם ורצונם והקב"ה הודיעם בראשית הבריאה כל עניניהם כולם וכל המקרים העתידים לבוא עליהם, וכן הודיעם ימי חייהם ומיתתם היאך תהיה, וכן ענין מזונותם אם בריוח אם בצער אם על ידי עצמן אם משל אחרים, וכן דרשו חז"ל (ראש השנה י"א): כל מעשה בראשית לדעתם נבראו לצביונם נבראו שנאמר (בראשית ב' א') וְכָל צְבָאָם, והכל רצו וקבלו, ועל זה אמרו: ראוי היה ליפול מששת ימי בראשית, ואף על פי כן יש עונש גדול למי שמסבב, ולכך וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶּךָ.

כלי יקר, דברים י"א כ"ו, פרשת "ראה":

רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה. ראה כמדבר ליחיד, לפניכם כמדבר לרבים, לפי שאמרו רז"ל (קידושין מ' ע"ב): לעולם ידמה לאדם כאלו היה כל העולם מחצה על מחצה זכיות ועונות עשה מצוה אחת הכריע את עצמו ואת כל העולם לכף זכות.  לכך אמר אל כל יחיד ראה שיראה בעין שכלו כי כל מעשיו יחזרו לפניכם, לכולכם, והזכיר ענין זה בפרשה זו המדברת מענין הר גריזים והר עיבל כי שם נעשו כל ישראל ערבים זה בעד זה ומצד הערבות רבים נתפסים בעון היחיד...

ריב"א, דברים כ"א ח', פרשת "שפטים":

כַּפֵּר לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל.  תימא, כיון שאמרו יָדֵינוּ לֹא שָׁפְכֻה מאי כפרה שייכא? ויש לומר משום דכל ישראל ערבים זה לזה... לכך צוה המקום לקחת עֶגְלַת בָּקָר אֲשֶׁר לֹא עֻבַּד בָּהּ אֲשֶׁר לֹא מָשְׁכָה בְּעֹל ולערפה בנחל שלא יֵעָבֵד להראות לעולם סימן ואות שכשם שהעגלה תמה והקרקע תמה כן אנו תמימים ונקיים מן החלל הזה, ולכך היו זִקְנֵי הָעִיר רוחצין את ידיהם להראות שכשם שידינו נקיות מכל סחי ומאוס כך אנו נקיים מן החלל הזה, ומכאן רמז לרחוץ ידים כשמת מת אחד בעיר כי לא מטהרה הוא שהרי אויר חוצה לארץ מטמא אלא רמז ליָדֵינוּ לֹא שָׁפְכוּ אֶת הַדָּם הַזֶּה, כפר"ת מאורליי'.

רבנו בחיי, שמות ל' ל"ד, פרשת "כי תשא":

... וְחֶלְבְּנָה ריחה רע, ואף על פי כן הכניסה הכתוב בכלל הבשמים החשובים ובא לרמוז שאין לנו להקל ברשעים פושעי ישראל שלא יהיו בכלל תעניותינו ותפילתינו, וכמו שאמרו חז"ל (כריתות ו ע"ב) כל אגודה שאין בה מפושעי ישראל אינה אגודה.  וביאור זה כי שם שמים מתעלה ומתקדש בשעה שהרשעים חוזרים בתשובה ונמנין בכלל הצדיקים שאם לא כן הצדיקים נתפשים עליהם מפני הערבות שהרי כל ישראל ערבים זה לזה.  ומטעם זה נצטוינו במצות לולב ליקח ארבעה מינים באגודה אחת ולתת ערבה שאין לה טעם וריח רמז לרשעי ישראל שאין להם תורה ומצוות בכלל, האתרוג שיש בו טעם וריח ובכלל הלולב שיש בו אוכל וההדס שיש בו ריח ואנו מרצים להקב"ה בכולם כאחד.

מתוך ההפטרה ליום ב' של ראש השנה (ירמיה ל"א):

כֹּה אָמַר ה' מָצָא חֵן בַּמִּדְבָּר עַם שְׂרִידֵי חָרֶב הָלוֹךְ לְהַרְגִּיעוֹ יִשְׂרָאֵל...  כֹּה אָמַר ה' קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל בָּנֶיהָ כִּי אֵינֶנּוּ.  כֹּה אָמַר ה' מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי וְעֵינַיִךְ מִדִּמְעָה כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ נְאֻם ה' וְשָׁבוּ מֵאֶרֶץ אוֹיֵב.  וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ נְאֻם ה' וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם... שָׁמוֹעַ שָׁמַעְתִּי אֶפְרַיִם מִתְנוֹדֵד יִסַּרְתַּנִי וָאִוָּסֵר כְּעֵגֶל לֹא לֻמָּד הֲשִׁיבֵנִי וְאָשׁוּבָה כִּי אַתָּה ה' אֱלֹהָי...

רש"י:

רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ – מדרש אגדה אמר שהלכו אבות ואמהות לפייס את הקב"ה על שהעמיד מנשה דמות בהיכל ולא נתפייס.  נכנסה רחל.  אמרה לפניו: רבונו של עולם, רחמי מי מרובים? רחמיך, או רחמי בשר ודם?  הוי אומר רחמיך מרובים והלא אני הכנסתי צרתי בתוך ביתי שכל עבודה שעבד יעקב את אבי לא עבד אלא בשבילי.  כשבאתי ליכנס לחופה הכניסו את אחותי, ולא די ששתקתי אלא שמסרתי לה סימני.  אף אתה, אם הכניסו בניך צרתך בביתך שתוק להם.  אמר לה: יפה למדת סנגוריא, יש שכר לפעולתך ולצדקתך שמסרת סימנך לאחותך.

מלבי"ם:

שָׁמוֹעַ שָׁמַעְתִּי אֶפְרַיִם מִתְנוֹדֵד - אפרים יתאונן ויתוכח עם ה', יִסַּרְתַּנִי - וכו', ר"ל כי יש שני דרכים להשיב את העם בתשובה:

א] ע"י יסורים, שאז ישובו מיראה.

ב] ע"י שיגלה להם אלהותו בנסים ונפלאותיו עד שיכירו השגחתו ועי"ז ישובו אל ה' מאהבה.  והנה ה' רצה להשיב את אפרים ע"י יסורים שהביא עליו, והוא מתאונן על זה שזה לא הועיל, כי יִסַּרְתַּנִי וָאִוָּסֵר - במה שהבאת עלי יסורים, לא פעלת מאומה רק וָאִוָּסֵר שנתיסרתי ביסורים.  אבל לא הועלת שאשוב על-ידי כך בתשובה, כי אני דומה כְּעֵגֶל לֹא לֻמָּד - שהשור המלומד לחרישה כשיטה מן התלם ויכהו ישוב אל תלם המחרישה.  אבל העגל, שאינו מלומד, כשיכהו יעוות דרכו עוד יותר.  וכן ע"י היסורים סרתי עוד יותר מן הדרך, ולכן אני מבקש השיבני ואשובה - ע"י מה שתראני כִּי אַתָּה ה' אֱלֹהָי - ע"י שתראה לי השגחתך המיוחדת ואלהותך, עד שאשוב בתשובה מאהבה ומדעת אלהים.

במחזורי התפילה, לראש השנה ויום הכפורים... ישנן תפילות שנוהגים לומר קודם תפילה שחרית.  אני מרגיש שזו תפילת ווידוי שאני יכול לומר בלב שלם.  וכך כתוב שם:

אמרו חז"ל חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת ואח"כ היו מתפללין ר"ל שהיו מתיישבים בדעתם רוממות האל יתברך ושפלות האדם כדי להתפלל אח"כ באימה וביראה.  על כן, כשבא לבית הכנסת, ישב מעט, ויאמר הפסוק: אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ עוֹד יְהַלְלוּךָ סֶּלָה, ואח"כ יאמר:

מִי אָנֹכִי שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא אֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא וְאָנֹכִי אִישׁ חוֹטֵא וְהִכְעַסְתִּי שְׁמוֹ הַגָּדוֹל בְּמַעֲשַֹי הָרָעִים וְאָנֹכִי בָּשָֹר וָדָם עָפָר וָאֵפֶר וְאֵינִי כְּדַאי וְרָאוּי לְהַזְכִּיר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא וּמִכָּל שֶׁכֵּן לְהִתְפַּלֵל לְפָנָיו וְלִזְכּוֹר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל כַּמָּה פְעָמִים. אוֹי לִי אֵיךְ אֶשָּא פָנִים לַעֲמוֹד לִפְנֵי מֶלֶךְ גָּדוֹל וְנוֹרָא מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִלַּת כָּל הָעִלּוֹת וְסִבַּת כָּל הַסִּבּוֹת.  אֶלָּא מִפְּנֵי רַחֲמָיו וַחֲסָדָיו הַגְּדוֹלִים שֶׁהוּא מְרַחֵם עַל בְּרִיּוֹתָיו וְרוֹצֶה בִּתְפִלָּה וְתַחֲנוּנִים שֶׁל עֲבָדָיו, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת.  רְצוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶֹה וְאֶת שַׁוְעָתָם יִשְׁמַע וְיוֹשִׁיעֵם.  שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה עָדֶיךָ כָּל בָּשָֹר יָבֹאוּ.

אני, ברוב עוונותיי, מזדהה במיוחד עם המשפט: "וְאָנֹכִי אִישׁ חוֹטֵא וְהִכְעַסְתִּי שְׁמוֹ הַגָּדוֹל בְּמַעֲשַֹי הָרָעִים", ומתבייש במעשיי.  יהי רצון שתפילותינו תענינה, ומשאלותינו תתגשמנה לטובה, בבריאות, בנחת ובשלום, לברכה והצלחה.

כל מה שערכתי לעיל, התפתח מתוך הידיעה העצובה, מחדשות אמש... על צעירה/סטונדטית, לתואר שני ביהדות, בת 23/28, שנפלה/קפצה/התאבדה, מקומה שביעית/תשיעית, של בניין "ננו", באוניברסיטת בר-אילן.

ואז מצאתי עוד כתבות באותו עניין איום:

-         יוני 2012.  מתה מפצעיה הסטודנטית (בחורה בשם "אוריה"?!) שנפלה מגובה תשע קומות, בבניין הפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל אביב.  פה כתוב מעט יותר על הבחורה: "סטודנטית לרפואה ואחת הבחורות היפות והמוכשרות".

-         יולי 2013.  סטודנט בן 28 התאבד הערב מבניין 14 קומות בקרית שמונה.

נורא כמה אנשים מתאבדים במדינה הזו.

אָב הָרַחֲמָן, שְׁמַע קוֹלֵנוּ, ה' אֱלֹהֵינוּ.  חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ.  כִּי אֵל שׁוֹמֵעַ תְּפִלּוֹת וְתַחֲנוּנִים אָתָּה.  וּמִלְּפָנֶיךָ מַלְכֵּנוּ, רֵיקָם אַל תְּשִׁיבֵנוּ.  חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ וּשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ, כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה עַמְּךָ יִשְֹרָאֵל בְּרַחֲמִים.  בָּרוּךְ אַתָּה ה' שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה. (מתוך תפילת שמונה עשרה)

גמר חתימה טובה.

ערב יום הכפורים ה'תשע"ה

גם אני הצטרפתי לקרן "יחד"