"הטיול בארץ כערך חינוכי"

"הטיול בארץ כערך חינוכי"

ד"ר זאב וילנאי

עמ' צ'-צ"ג

מחניים ק"ח (תשכ"ו)

מוקדש לסוגיות בחינוך היהודי

קטעים נבחרים

          "עם ראשית שובנו לציון התחיל הטיול לתפוס מקום חשוב בחינוכנו, בבתי הספר ובתנועות הנוער.  הטיול היה לגורם חשוב, העושה רושם רב על המשתתפים בו...

          עם עלייתם של חלוצים רבים אל הארץ, אחרי שנות מלחמת-העולם הראשונה, התחילה ועדת התרבות של ההסתדרות בעריכת טיולים עממיים.  למטרה זו נתמנו מדריכים מיוחדים.  המדריכים לא נצטמצמו בתחומי הישוב היהודי החדש, אלא יצאו גם לאיזורים נידחים, שאין בהם ישובים יהודיים בימינו, אבל מפורסמים הם בתולדות הארץ בכלל ובישראל בפרט.  בשנים האחרונות קמו בקרב ציבור בארץ אגודות שונות:  אגודת המשוטטים, חוג לידיעת הארץ, אגודות הטבע וכו'... עלינו לדאוג לכך, שהטיול יהיה גורם תרבותי חשוב במולדת, שכן מפתח הטיול ומעצב את אופיו של האזרח בכלל, ואת אופיו של האזרח הצעיר בפרט.

          הטיול צריך להיות יסוד עיקרי בחינוך:  בבתי הספר, בתנועות הנוער ובאגודות הספורט.  כן צריכה להיעשות פעולה רחבה להחדרת עניין הטיולים בחיי ההמונים בארץ.  עלינו להגיל את אחינו בני ישראל לכך, שיהיו מהלכים בשבילי הארץ ובדרכיה, על מנת להכירה וליהנות מיופיה...

          בכל טיול, גם בקל ביותר, מתמזגים ערכים שונים בכלי חשיבות רבה בחיי האדם.  הארץ מקפלת בה ערכים גיאוגרפיים רבים, היסטוריים ואנושיים כלליים.  הקדמונים אמרו: אין ארץ-ישראל חסרה כלום — תמצית כל הארצות היא.  הכול מקופל בה... יוצא אדם לטייל בארץ ישראל ונפגש בכל היצירות האלה, שנוצרו בידי טבע ושנוצרו בידי אדם, וקולט רשמים בשפע...

          מהערכים החשובים ביותר בטיול מן הראוי שנציין קודם לכול את הערך הלאומי שבהכרת המולדת... ערך רב לקריאת פרקי-תנ"ך במקורם בסביבות, שבהן נתרחשו המאורעות... השפעה חינוכית יתירה נודעת לטיול בחוף ים המלח, או בין שרידי יודפת בגליל התחתון... ביקור במודיעים, מולדת החשמונאים, מחיים בצורה מוחשית את הפרק החשוב הזה בתולדות ישראל.

          חשיבות לאומית ומדינית יתירה נודעת לגאולת השמות העבריים ההיסטוריים של המקומות השונים.  צריך להשתמש בשמות העבריים ולא בערביים, שהם לרוב שיבושים של השמות העבריים.

ידיעת הסביבה ומאורעותיה הישראליים מפתחת באדם את החיבה לארץ ישראל ומטפחת בו רגש לאומי בריא וטבעי, רגש אדם המעורה בקרקע המולדת.

          היהודי צריך להכיר את ארץ ישראל לא רק בצביונה שבהווה, אלא גם בהתהוותה ובסיכוייה לעתיד... הטיולים באיזורים העזובים מעוררים בלב המטייל מחשבות על יישוב באיזורים הללו, ומשרישים בו רעיונות חלוציים ושאיפה להרחיב את תחומי ההתיישבות, למען נקלוט עולים רבים.  טיולים במרחבי הנגב, בעמק הירדן, בביקעת הערבה, ובחופי אילת צריכים לעורר בקרב המטיילים הד מדברי התורה (דברים י"א כ"ד):

כל המקום אשר תדרוך כף רגלכם בו לכם יהיה.

          הכרה יסודית של הסביבה וידיעת הארץ נוטעות בלבבות את רגש המולדת ואת חיבת המולדת... הכרת המולדת מחנכת אזרחים נאמנים, האוהבים את עמם ואת ארצם...

          ערך חינוכי רב נודע להכרה יסודית של המולדת.  המטייל מרחיב ידיעותיו.  לומד הוא לדעת את עולם הצומח והחי.  ההסתכלות בעולמות הללו נוטעת בו את האהבה אליהם ואת הרצון להכירם יותר ולחדור למכמני חייהם.  טיולים על פני הארץ נותנים למטיילים את האפשרות להכיר מחוץ ליישובים היהודיים... כל חווייה של טיול בארץ מרחיבה דעתו של אדם ופותחת לו אפקים חדשים.

          לטיול גם ערך היגייני רב לבריאות האדם.  ההליכה במרחבים מחזקת שריריו, ההסתכלות בגוף מחדדת חושיו והנשימה בחיק הטבע ממלאת ריאותיו אוויר מבריא.  הטיול הוא לא רק גורם להבראה גופנית, אלא גם להבראה רוחנית ורבים מאתנו זקוקים לה.  הוא מוציא את האדם מדלת אמות של חייו היום-יומיים ומרחיק אותו מדברים בטלים...

          ערך רב לטיול בחברותא.  הפגישה של אנשים, בני מקומות שונים, מקרבת.  השיתוף בחווייה אחת בשבילי המולדת עושה ידידים קרובים.  לפעמים מתרחשות הרפתקאות בטיול, הנוטעות זכרונות משותפים בקרב ההלכנים...

          לטיול ערב ציבורי רב לא רק מבחינת פיתוח הקשרים בין יהודים בין איש לחברו, אלא גם מבחינת פיתוח הקשרים בין יהודים ותושבי הארץ האחרים:  ערביים ונוצרים, דרוזים, צ'רקסים, בהאים וכו'... בטיול אפשר להכיר הווי, לרכוש מכירים בהם, להסביר פנים להם ולהזמינם אל היישובים היהודיים.

          טיולים רבים יש להם ערך ספורטיבי מיוחד.  השיטוט בשבילים באזורי הרים פראים, הלינה במחנות, ההתרגלות לצמאון ולרעב — מחשלים את הגוף הצעיר ומסגלים אותו לתנאים קשים...

          הטיול המחנך והמאלף ביותר הוא טיול ברגל:  הליכה אטית ומתונה, מלווה הסתכלות קרובה וקליטת רשמי נוף.  ההליכה המהירה מעייפת את האדם ואינה נותנת לרשמים להיקלט עמוק בנפשו.  לאדם הרץ בטיולו אפשר גם ליחס את דברי משלי (ו' י"ח):  רגלים ממהרות לרוץ לרעה.  האגדה מספרת על יעקב אבינו, שאמר אל בניו אל תפסיעו פסיעה גסה... ורבותינו מוסיפים (בבלי, תענית י', עמוד ב'):  פסיעה גסה נוטלת אחד מחמש מאות ממאור עיניו של אדם".