האנציקלופדיה
הוּצאה לאור על ידי יהודה דוד איזנשטיין (בעל האוצרות), בניו יורק בין השנים 1907
– 1913... ודפוסי
צילום שלה מודפסים מעת לעת. (וויקיפדיה)
זכיתי, ויש לי דפוס
צילום אחד (ותודה רבה מאוד ל- דב"נ).
פתיחה
מעת אשר החכמות השונות השתגשגו ותהיינה לענפים רבים, והידיעות בכל
אופני החיים התרבו ועלו למספר גדול מאד, עד כי אין באפשרות לשום אדם ללמוד אותן
ביחד ולאסוף כלן אל מוחו, המציאו החכמים במאה הי"ח מין ספר הנקרא בלשון חכמי
העמים "אנציקלופדיא". בספר הזה
יבואו כל הענינים המפוזרים והמפורדים בכל ענפי החכמות והמדעים, מבוארים ומבוררים
בקיצור ובלשון קל ומסודרים ע"פ א"ב למען יהיה נקל להקורא למצוא את אשר
הוא מבקש. ואין כל עם מהעמים הנאורים
בימינו אלה שלא ימצאו בספרתו אנציקלופדיות שונות, רק אנחנו בני ישראל "עם הספר" היינו עד כה יוצאים מן הכלל, עד אשר הופיעה האנציקלופדיא היהודית בלשון
אנגלית, אשר מחוללה היה דר' איזידור זינגער, והמו"ל פונק-וואגנאלס קאמפאני
בנויארק הוציאו עליה יותר מחצי מיליון דולאר.
אולם באנציקלופדיא הזאת אין אנו יוצאים ידי חובתנו לעמנו, כי אך מעטים הם
היודעים אנגלית, ולהעם כלו המפוזר ומפורד בארצות שונות היא כספר החתום, ולבד זאת
נחוצה לנו אנציקלופדיא עברית בעד קוראים עברים לפי רוחם ולפי רוח הדת הנאמנה.
בין האישים המברכים
על הוצאת האנציקלופידיא:
ר׳ חיים הירשענזאהן אב״ד בעיר האבאקען נ״ד, פרופיסור דר׳ יחיאל מיכל
הכהן גוטמאן מבודאפעשט, מר ראובן בריינין, הרב הגאון ר׳ חיים ברלין מירושלים, הרב
הגאון ר׳ יעקב דוד רידבז מצפת, הרב הכולל ר׳ רפאל אהרן ן׳ שמעון מעיר קאהירא
במצרים, הרב הגדול ר׳ אליעזר דייטש אב״ד דקהל יראים בעיר באניהאד אונגריא, הרב דר׳
ישראל גאלדבערגער מעיר טאטא אונגריא, הרב הראשי בעיר ווירצבורג
והגליל דר׳ נתן הלוי באמבערגער, דר׳ שמואל אברהם פאזנאנסקי מווארשא, הרב ר׳ חיים טשערנאוויץ מאדעסא (רב צעיר), הגאון ר׳ יצחק יעקב ריינעס ראש ישיבת לידא.
בין החכמים אשר
השתתפו בעבודת האוצר...
הגאון ר׳ אברהם יצחק קוק, הרב הכולל מיפו והמושבות בא״י, הרב דר׳
יהודה ליב לנדא מיאהניסבורג דרום אפריקא, ר׳ יצחק מרעלי הרב הכולל באלג׳יריא, ר׳
שלמה רוזאניס מרוסטשוק בולגריא, ר׳ יחזקאל די משה יחזקאל רב ומורה לעדת ״בני ישראל״ בעיר באמביי הודו, דר׳ מ״ד קאסוטא בפלורינץ איטליא, השופט מאיר זולצבערגער
בפילאדלפיא... ועוד כמה חכמים מצויינים.
המטרה
תכלית האוצר היא להיות ספר שמושי לכל
איש החפץ לדעת איזה דבר הנוגע ליהודים או ליהדות.
האוצר לא יסתור ולא יבנה, לא יבטל ולא יחדש דבר, רק יאסוף ויקבץ בו כל
הידיעות בספרות ישראל העתיקה והחדשה וכל המדובר אודותן בספריות העמים, ויסדרם לפי
עניניהם בערכים נפרדים על סדר הא"ב.
האוצר לא יבדיל בין האמונות והדעות ובין הכתות השונות, רק יתאר מעשי כלן
ע"פ המקור הראשון עם השתלשלותן והמאורעות שעברו עליהן ופעולתן עד היום הזה,
והשאלות המסתעפות מהן, הכל מפורש באר היטב בטוב טעם ודעת, אחרי אשר ישקלו בפלס
ההשקפות והדעות השונות של האדוקים שבהם ומתנגדיהם, מבלי משוא פנים או משפט קדום.
עד כאן מענייני וציטוטי האנצי'.
עוד ברשותי, שני ספרים נוספים של המחבר: אוצר זכרונותי (1929), ו-
אוצר מוסר ומדות (1941). שניהם מהדורה
מקורית מודפסת (לא מצולמת). את שניהם קיבלתי
מעזבונו של יהודי ניו יורקי, בשם Walter Peine (בזמנו, כשנפגשתי איתו, חשבתי שאולי יש לנו קשר משפחתי, כיוון
שאני גם צאצא של משפחת Peine, אבל וולטר אמר שאיננו מכיר אף אחד מהשמות והמקומות שהזכרתי בפניו,
בעניין היחוס והמסמכים שיש לי).
באוצר מוסר ומדות, ישנה הקדשה של המחבר:
מתנה לידידי החבר מר אורי ב"ר זאב פיינע(?) מאת המחבר י"ד
אייזנשטיין
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה