"במבי" של פליקס זאלטן, שרואה עתה אור בתרגום חדש, הוא ספר מופת על התבגרות, התפכחות והכרת העולם שסביבנו, על כל האכזריות שבו. (הארץ). זהו ספר מופת - הייתי קורא לו ספר-חובה! - על התפתחות, על התבגרות, על הכרת העולם שסביבנו. סיפור שבו נפגש העופר, בהדרגה עם המרכיבים האמיתיים של החיים, עם קיומם של ריב ומדון, של מלחמות קיום... על הסתגלות והישרדות. על חופש ושיעבוד. על החוכמה שיכולים הבוגרים להעביר לצאצאיהם, אך גם על הצורך של הצעירים להתנסות, לשגות, ליפול ולקום. ספר חכם, מהורהר, הזרוע בדיאלוגים תמימים ושנונים כאחד ועטוף בתחרה קסומה של נופי אחו ויער, מתיאורי הטבע היפים ביותר שנכתבו אי-פעם. יש בו בקיאות מופלגת בבעלי-חיים ובצמחיה ותיאורים עוצרי נשימה של חילופי העונות. יש טיפוסים מובחנים, דרמה, ותיאור מציאות כביכול מגובה העיניים של עופר, בכל תקופה, בהתאם לגילו ולדרגת התפתחותו. פרק פנינה בלתי נשכח הוא זה המספר על שיחתם של שני העלים האחרונים על ענף עץ ביער, טרם נשירתם בשלכת...
במבי, הקשר הישראלי: ראיון עם נכדתו של מחבר "במבי" (מעריב)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה