מצוקה בעבודה 4 – קוד התנהגות עסקית ואתית

אני חייב לומר, שאני ממש מכריח את עצמי לשבת לכתוב על הנושא הזה; מטעמים שיפורטו (באופן מוגבל) להלן.  המערכות והמנהלים מקפידים להפוך את העובדים לשבר כלי, חלש וחסר בטחון... כדי לוודא שלא תהווה איום.  שחס ושלום לא תעיז לבקש העלאה בשכר או הטבה בתנאי העבודה.

בימים שכל העובדים (והמנהלים?) נדרשים לחתום על "נוהל דיווחים על התנהגות בלתי חוקית או בלתי אתית", ותוך כדי, אולי גם, לקרוא את חוברת "קוד התנהגות עסקית ואתית" של החברה;  כשהערכים המובילים (כמצויין בעמוד 3) הינם: "אכפתיות ויחס אישי, יושרה, מקצועיות, אחריות ומחוייבות"...  אני חווה תופעה מחליאה של אחת העובדות במשרד (העובדת הוותיקה ביותר בצוות הנוכחי), ביחסה המזלזל לעובדים שתחת מרותה, וללקוחות החברה.

לעובדת הבכירה, יש זכויות יתר וחסינות קיצונית (הנוגדים נהלים ברורים, שעל כל האחרים לציית, כולל בענייני בטיחות בעבודה)... והכל בגיבוי הדרגים הבכירים, ברמה המקומית. 

בו בזמן שלגברת יש "פטור" מנעלי עבודה ומאפוד זוהר, והיא מסתובבת בנעלי עקב... היא מציקה לבחורה שעובדת תחת מרותה, על החובה לנעול נעלי עבודה.  לבכירה אוצר מילים אנטי-מקצועי וחסר רגישות בצורה מאוד לא ראויה.  כלפי אותה עובדת, היא הביעה, באחת ההזדמנויות, איזושהי ביקורת... שגרמה לעובדת הזוטרה להרים קול, ולצאת בסערה מהמשרד.  הדלת נטרקה;  הבחורה הנפגעת לא הרחיקה מספיק לכת, והספיקה לשמוע את הבכירה מסננת לעברה: "חולת נפש", בנוכחות עובדים אחרים במשרד.

הבחורה הזוטרה, שבדר"כ שקולה, רגועה, בעלת קול שקט... הייתה עוד יותר מזועזעת.  לצערה, אין למי להתלונן, כיוון שכאמור, שני המנהלים הבכירים בשטח, מקורבים לבכירה ונותנים לה גיבוי מלא ומוחלט.

לפני פחות מחודש, הבכירה נשארה בעבודה מאוחר... והבחורה הזוטרה, כעובדת משמרת ערב, התבקשה ע"י הבכירה לקחת אותה לביתה, ברכבה הפרטי של העובדת הזוטרה, למרות שהאחרונה גרה בכלל בכיוון ההפוך, ולא מכירה את הדרכים לאן שנתבקשה לנסוע בשעת לילה מאוחרת.

הנוהל לעובדים במשמרת הערב הוא, שהם מזמינים מונית... אך הבכירה חיפשה, אולי, דרך זולה יותר?!  לא ברור.

איכשהו, הבחורה הזוטרה הצליחה להתחמק מהמשימה (אולי, הבכירה הבינה שהיא קצת מגזימה??)... ובתזמון אומלל (גם אם זה תוכנן קודם), הבחורה הזוטרה, שעובדת במסירות, במקום, יותר משנתיים, קיבלה, יום למחרת, מכתב פיטורין.

לעיתים קרובות מידיי, אפשר לשמוע את הבכירה מדברת עם אחרים (או אפילו ישירות עם הלקוח (אם כי בצורה מעט מתונה)) ומתלוננת על ההתנהגות של לקוחותיה, תוך שימוש בקללות ובמחמאות "מגונות", תוך כדי הרמת קול שמהדהדת בצורה כה שלילית במשרד... ואוי למי שרק יבקש ממנה, לכל הפחות, לדבר בשקט.

הנה כמה ביטויים שנשמעו באוויר, יום אחד (חלקם מצונזרים):

לך תזד**ן, יא דפוק, חוצפן, אהבל, מי אתה שתנהל אותי, תדאג להעיף את הזבל שלך מכאן (סיננה על הסחורה של הלקוח), אני שונאת אותם, כו* אמא שלך, אין לי כח לדבר איתו; שיקפוץ לי; מטונפת (על נציגה של לקוח)... ועוד ועוד פנינים...

על עובד הניקיון במקום: "שתוק כבר... עוד משוגע".

אחרי קריאת הנוהל, הנ"ל... על כל העובדים לחתום על ההצהרה הבאה:

"קיבלתי לידי את נוהל דיווח על התנהגות בלתי חוקית או בלתי אתית, קראתי והבנתי את כל האמור בו, ניתנה לי ההזדמנות לשאול כל שאלה ולקבל הבהרות ונעניתי לכל שאלה ששאלתי וקיבלתי הבהרות שביקשתי, ואני מתחייב בזאת לקיים את כל הוראותיו".

הנוהל אולי ברור, אבל לקבל כמה דוגמאות על מה אנחנו נדרשים לדווח... לא קיבלתי מענה ראוי, ממי שאמור היה להשיב על השאלות.  "תחתום וזהו" אמרו.

אף אחד לא רוצה להיות מועמד לפיטורין, בגלל שטות כזו... על שהעז לשאול שאלות מיותרות.  כולם חותמים, ההנהלה צריכה להיות מכוסה.  העובדים?? אין עתיד תעסוקתי.  גם תהיה הכי טוב, אך לא תמצא-חן בעיניי המנהל... הוא ידאג לומר לך, שאתה לא מקצועי, ומבחינתו הדלת פתוחה... גם אם אתה עובד ותיק ומיומן.  העלאה במשכורת, אין מה לדבר... ויחס אנושי?? לא כל אחד זוכה.

אם הלקוח מחמיא לך על עבודתך, ומשתף את המנהל... אל תצפה למילה טובה ולעידוד.  זה אולי יוסיף לך עוד נקודת בונוס קטנטנה, שאולי תועיל לך נגד פיטורין (באופן זמני)... אבל כנראה לא תניב לך איזו הטבה.

עצוב ולא בריא לעבוד עם אנשים כאלה... אבל אין ברירה.

ואם לומר משהו קצת חיובי וטוב (יחסית)... אז זה מקום העבודה הרביעי שלי ב- 3 השנים האחרונות... והוא טוב יותר (בסה"כ) משאר המקומות.  לא מתעללים פה נפשית, כמו במקום הראשון.  פה אני עובד חברה, כבר מהיום הראשון, ומקבל הטבות טובות והגונות מבשאר המקומות הקודמים (שלא כמו שבמקום העבודה השני).  ופה, ב"ה, עדיין לא ראיתי אלימות פיזית של מנהל כלפי עובד (כמו שבמקום העבודה השלישי).

לקריאה נוספת:

אושוויץ כמשל: האם יעילות היא מטרה מקודשת?