מדוע מתנגד בנק מזרחי-טפחות לחסוך בנייר, ולהתקדמות טכנולוגית?

במהלך חודש יולי 2011, התכתבתי עם יפית מהיחידה לפניות הציבור של בנק מזרחי-טפחות בעניין "שמירה על איכות הסביבה וייעול מערכות - חיסכון בנייר".

ב- 7 ליולי, אני כותב:

שלום,

אני לקוח חדש... ולכן, אני פונה רק עכשיו בעניין הזה.

אני בשוק מכמות הנייר המבוזבזת בבנק.

ראיתי את זה בכמה מקרים נקודתיים... אולם אני ממקד הפנייה הזו, לגבי קבלות המתקבלות מהפקיד, בעבור ביצוע פעולות בדלפק (אצל פקיד).

ביצעתי פעולת הפקדה ופעולה משיכה...

1. מדוע אתם מבזבזים 2 גיליונות נייר?

2. מדוע שלא יצא גיליון אחד שירכז את כל הפעולות שזה עתה ביצעתי?

3. מדוע יוצא גיליון A4 בעבור כל פעולה?

4. מדוע אי אפשר לצמצם את כמות הנייר ב- 50%, ושיצא רק חצי גיליון, לכל היותר!

אתם בנק גדול ומכובד... לא הגיע הזמן להתנהל ביעילות מירבית?

חלק נכבד מהכיתוב שיוצא על הקבלה... היא הצהרות לקוח. 8-12 שורות.

ראוי שיהיה לבנק נייר קבלות שכזה עבור המדפסות... - דו-צדדי,

שצד אחד יהיה חלק להדפסה... ובצד השני יהיו כבר מודפסים כל ההצהרות השונות בקטן... וככה:

א. ההצהרות יהיו שם.

ב. ניצול מירבי של הנייר

ג. צמצום וחסכון עצום בכמות הנייר.

ניתן היה לצפות שכל הפעולות שהלקוח מבצע באותו זמן מול הפקיד... הכל ירוכז על דף אחד, בצורה מוסדרת.

מצפה לתגובתכם,

עוד באותו יום, אני מקבל תגובה, מ- יפה:

כדי לטפל בפנייתך נודה לקבלת ת.ז..

בתחתית האימייל שנתקבל מהבנק, כתובת ירוקה:

שמור על הסביבה, אנא אל תדפיס מסמך זה אם אינך זקוק לו מודפס

ב- 12 ליולי, אני כותב ליפה:

לפני 5 ימים שלחתי לך את הת.ז. שלי, ע"פ בקשתך

למרות ששאלתי שאלה כללית...

ומיד קיבלתי תגובה:

אכן, אולם העברנו את ההצעה/שאלה לגורם המקצועי שמטפל.

ב- 14 ליולי, כותבת לי יפית (פניה מס' 1---6):

צורף מכתב מיום ה- 12 ליולי 2011

במענה לפנייתך הרינו להשיבך כדלקמן:

הבנק שם דגש על נושא שמירה על איכות הסביבה וייעול המערכות ומייחס לכך חשיבות רבה.  מתקיימים בבנק מספר תהליכים ובדיקות לצמצום וייעול הפקת הנייר בסניפים ובכלל.

אנו מודים לך על פנייתך.

בכבוד רב,

שלמה סטמפלר

מנהל היחידה לפניות הציבור

לא הסתפקתי במענה זה, והקשיתי:

1. התוכלו לפרט באילו צעדים אתם מתכננים לנקוט כדי לצמצם את הכמות האדירה של נייר המבוזבז?

2. אם יש כבר תכניות, תהליכים, ונהלי ייעול מתקדמים (כלומר, אתם לא בתחילתו של התהליך)... אנא שתפו אותי, מה תאריך היעד.

בתגובה, חזר מר סטמפלר על תשובתו הקודמת:

צורף מכתב מיום ה- 24 ליולי 2011

הנדון: פנייתך הנוספת מיום 14.7.2011  

כפי שציינו בפניך בתשובתנו הקודמת הבנק פועל כל העת בתחום החסכון בנייר ונעשים צעדים רבים בנושא צמצום השימוש בנייר גם בסניפים וגם במטה, לדוגמא: במישור משלוח חומרים באמצעים אלקטרוניים, צמצום דוחות נייר וכו'.

מדובר בתהליכים פנימיים בבנק ואין לנו אפשרות לפרט לפרטי פרטים את הצעדים שננקטים.   לשירותך בכל עת.

ב- 26 ליולי, אני כותב:

אני מודה לכם על הסבלנות... אך לא השבתם לי על השאלה הספציפית, הראשונית:

(אם אין לכם כרגע מידע, יש לי סבלנות).

פשוט, אני מעוניין לפרסם תגובה הגונה, כשאעלה ההתכתובת לאינטרנט, למעקב ראוי.

מתי נוכל לראות את החסכון ולהתרשם מהמאמצים לחסכון ויעילות, בכל הנוגע לכמות וגודל הנייר המופק בעבור כל פעולת לקוח?

ביצוע 2 פעולות (הפקדה ומשיכה)... במקום שכל הפעולות יופיעו על קבלה אחת... מונפקים 2 גיליונות A4.

לא הגיוני, שעם כל המאמצים (כמו שהובעו במכתב, מבלי לפרט), עדיין, בעבור כל פעולה בדלפק, מופק עמוד A4, שעם כמות המידע שעליו,

ניתן בהחלט לצמצם כמות הנייר בכ- 75%!!!

בכל אימייל שאת שולחת, מופיע בחלק התחתון: "שמור על הסביבה, אנא אל תדפיס מסמך זה אם אינך זקוק לו מודפס" -- נפלא!!! אך לא מספיק!!!  אתם אומרים לי... לא להדפיס כדי לשמור על איכות הסביבה;;; ובה בעת, אצלכם מבוזבזים ומונפקים כמות אדירות של נייר.

היה מעולה, אם נניח... הייתם אומרים וכותבים לי... שאתם עומלים על פרוייקט, עם חברת תוכנה וכד'... ועיצוב קבלה מרוכזת ומצומצמת... באמת ובכנות לשיפור ושמירה על איכות הסביבה... והמערכת אמורה להתחיל לפעול, נניח, בינואר 2012 בכל הסניפים.

כשאתם לא כותבים משהו קונקרטי שכזה... אנחנו הרי רק הולכים סחור וסחור... בלי לטפל ברצינות בבעיה עצמה, כנ"ל.

תגובתכם...

בברכה

ובתקווה לעולם נקי וטוב יותר,

על הפניה האחרונה, כבר לא קיבלתי מענה בכתב... אך נדמה לי שדיברנו בטלפון.  אך גם מזה לא קיבלתי מידע נוסף... והיה נראה שאין תכנית ממשית לחיסכון והתייעלות.

ובכן, עברו כמעט 3 שנים מההתכתבות הנ"ל... וכדי שכל הנ"ל יהיה כ- "בקורת בונה", אני מציע לבנק מזרחי-טפחות לאמץ שיטה אמריקאית, הקיימת לפחות מ- 1997 (אז נחשפתי לראשונה ליתרון השיטה והחיסכון הבלתי רגיל בנייר הקיים בנישה הזו, בארה"ב).

באופן ספציפי אדבר על בנק Chase... שם, עבור הפקדה או משיכה מול פקיד, ממלאים טופס הפקדה/משיכה, שגודלו כ- 191 על 86 מילימטר, השווה לשטח של 164.26 סמ"ר. 

לשם השוואה, גודלו של דף נייר A4 הינו 210 על 296 מילימטר (621.6 סמ"ר).  הטופס של הבנק האמריקאי הוא כרבע (1/4) מגודלו של דף A4.

A4 גדול מהטופס האמריקאי ב- 378.42 אחוז.

בטופס הפקדה אמריקאי אחד, ניתן לבצע 3 פעולות, שהיו גובים בבנק המזרחי-טפחות 3 דפי A4.  כלומר, בטופס אחד נחסוך נייר פי 12?!

בטופס אמריקאי אחד, אפשר להפקיד עד 20 צ'קים + הפקדת מזומן, וכן ניתן למשוך סך מסויים מסך ההפקדה;  הכל בטופס אחד!

כך נראים פני הטופס (וצידו האחורי)

הנה סרטון וידאו קצר, איך ממלאים הטופס המתוחכם הזה

How to Fill Out a Deposit Slip

בנובמבר 2013 התבשר הציבור במדינת ההייטק הישראלית: "הפועלים יאפשר הפקדת צ'קים עד 10,000 שקל דרך הסמארטפון" (TheMarker).  "ההפקדה תהיה דרך אפליקציית הבנק וצילום הצ'ק משני צדדיו".

על החידוש הטכנולוגי הזה, שמעתי והשתמשתי לראשונה בתחילת 2011, בארה"ב.  אמצעים טכנולוגיים נוספים קיימים בארה"ב, כבר יותר מ- 15 שנה;  אמצעים פשוטים עליהם הציבור הישראלי אפילו לא יכול לחלום, כשהבנקים בישראל עובדים עם טכנולוגיות לא מעודכנות ומכשור פרימיטיבי.  מדובר באמצעים שיכולים להקל על כל אדם המתנהל מול המערכת הבנקאית ומערכות אחרות.  ממש כואב הלב לראות מערכות טכנולוגיות וותיקות במדינות אחרות, שאינן מתפארות בהיותן מדינות "הייטק".  יש הרבה מקום לצניעות במרחב הישראלי.

בכתבה הנ"ל נכתב: "הפקדת הצ'קים דרך הסלולר הינה עדיין שירות מוגבל, וזאת נוכח מגבלות החוק".  לשם השוואה, בארה"ב פעולת הפקדת צ'קים מרחוק (בסריקה), הותרה בחוק כבר בשנת 2004... כשב- 2009 היה בנק אחד שכבר התחיל לאפשר ללקוחותיו להפקיד צ'קים בעזרת הטלפון הנייד.

בדצמבר 2013 דיווח Ynet, על הכרזתו של מגזין הבנקאות The Banker  "מזרחי טפחות הוא בנק השנה של ישראל לשנת 2013":

"במקביל לגידול במאזן, מזרחי-טפחות שמר על שליטה מוקפדת בתחום ההוצאות – מה שמסייע לו לשמור לאורך הזמן על מעמדו כבנק היעיל בישראל...", כתבו עורכי המגזין.

מנכ"ל מזרחי טפחות אלדד פרשר מסר:

כי הזכייה בתואר 'בנק השנה' מטעם המגזין The Banker"" מהווה תעודת כבוד לאלפי העובדים והמנהלים המסורים של מזרחי טפחות, שפועלים מדי יום, במקצועיות ובנחישות, לעמוד ביעדי תוכניות העבודה והתוכנית האסטרטגית של הבנק במגוון תחומי הפעילות.  "ההכרה הבינלאומית שמקבלים הישגי הבנק אינה מפתיעה.  כבר שנים שמשקיעים, אנליסטים ועיתונאים כלכליים בחו"ל מודעים היטב להישגיו של מזרחי-טפחות ולעובדת היותו הבנק הצומח, הרווחי והיעיל ביותר בישראל".

חבל מאוד שבמדינת "הייטק" כמו מדינת ישראל, ובעולם בו ישנה מודעות גוברת והולכת לסביבה ירוקה וניצול משאבים... רמה טכנולוגית ושמירה על איכות הסביבה אינם משתנים מובילים בשקלול המוביל להכרזה על מוסד כזה או אחר, כמוביל בתחומו.

הלוואי שהמערכות הפרטיות, הציבוריות והציבור בישראל, מהמחוקק דרך נותני השירותים והאדם הפרטי, יתעשתו, ישכילו, ידביקו את הקצב (הלוואי גם שיובילו)... ויסייעו להפוך את העולם שלנו למקום טוב יותר, נקי יותר, מוסרי יותר, ובריא יותר.

קישור לרשומה הזו שלחתי למחלקת פניות הציבור של בנק מזרחי-טפחות.   אולי אוכל כעת, לאחר כמעט 3 שנים מההתכתבות ב- 2011)... שלוש שנים שבהם לא נראה שינוי בשטח... לקבל תשובה קצת יותר אחראית מזו שקיבלתי בעבר.  מי יודע, אולי מאמר זה יסייע לקידום תכניות ייעול מסויימות בבנק בפרט, ובמערכות אחרות בכלל... לטובך, לטובתי, ולטובת שאר העולם?!

הערה חשובה:

אין בביקורת המובעת כאן למזער או להמעיט בדברים הטובים שהבנק עושה.

לקריאה נוספת:

-         תמונות גוגל: constructive criticism

-         מדינה מפגרת (נובמבר 2013)

-     מנכ"ל JP מורגן: "2013 הייתה החוויה הכואבת והקשה ביותר" (אפריל 2014)