משה פריאל
כג ניסן תשנ"ז – כד אב תשע"ה
1997
- 2015
"צועק אליך", נכתב בגיל 14
יושב לבד בתחנה, ורואה מולי גינה שקטה
ובודדה,
רוצה לחזור כבר אל ביתי, אל השקט שמציף
אותי,
מה יקרה אז לא אדע.
אני מבין שאתה מקשיב לי,
אני מאמין שאתה תעזור לי,
אני יודע שאתה תמיד שומע.
אז א-לוקי תשמע, צועק אליך מהנשמה,
אני מת לבכות אז את הרוע תמחוק.
אני יושב על הספסל ומחכה לקצת מזל
יכול להיות שזה יקרה.
יודע שזה לא בזכותי,
פעם מישהו לימד אותי שאין כזה דבר מקרה.
אני מבין...
ערב פטירתו, הוסיף משה
לשיר
אני מחכה על הגדר,
עוד מעט יבוא לכאן חבר נצחק ונדבר,
זה כיף שיש בעולם מישהו,
שיודע לבוא מתישהו וסיפורים לספר.
אני מבין...
אז א-לוקי תודה ממש מכל הלב
אני בטוח שאותי אתה אוהב.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה