מיליון ישראלים תחת איום טילים, חמאס, חיזבאללה, מחבלים עם דם על הידיים חוזרים הביתה... ולמרות הכל, הישראלים מאושרים

22.10.2011: פיגוע דקירה בירושלים: בן 17 נפצע קשה.
26.10.2011, חלק א': כוח צה"ל עלה על מטען ליד בית לחם.
26.10.2011, חלק ב': גראד התפוצץ ליד אשדוד, אזעקה נשמעה באשדוד, קריית מלאכי, רחובות, נס ציונה, גן יבנה, באר יעקב וראשון לציון.

בטח זה סתם מקרה, כל הפעילויות החבלניות הללו בעת הזו!!!

מממ... בטח אין לזה קשר לשחרור המחבלים בעסקת שליט.
בטח גם אין לזה קשר לעסקת גרפל... ולעובדה המצערת שמדינת ישראל, עושה כאילו מכירת חיסול סוף עונה, ע"ח הציבור בישראל!!! ועל חשבון השפיות הבסיסית של השכל הישר!!

הרי ישראל תמיד מנצחת... והישראלים תמיד יוצאים מאושרים בסקרים...
אוי אוי אוי... הפטריוטיות הזו עוד תהרוג אותנו!!!
ברוך ה'.

נראה שהעם בישראל מקבל עכשיו מתנות תודה, על התנהגות טובה, עם שחרור המחבלים שדם הנרצחים עוד לא הספיק להתייבש על ידיהם... ועל שחרור האסירים הפליליים בעסקת גרפל... ועל הקפאת הבנייה, אפילו ביישובים, שלכל הדעות ישארו בידי ישראל... ועוד כלמיני עסקאות מפוקפקות.

זה לא משנה שיש פה עובדי קבלן שאוכלים חול, ואחד מהם יכול להיות השכן שלך!!!

הישראלי הממוצע יושב לו בבית, וחושב: לעזאזל!!! עכשיו היינו בסדר! הסכמנו כמעט לכל הדרישות הכי הזויות של אויבנו... למה זה מגיע לנו!?!

במקום שיחבקו אותנו – יורים עלינו? דוקרים אותנו? מפוצצים אותנו?
ממש מוזר, הא???

בינינו... הישראלים הם מותק של אנשים. ממש נופת-צופים. כל-כך מותק, שכשרואים ישראלי ברחוב, ממש בא לרוץ ולחבק אותו; אפילו סתם כך, בלי סיבה.

אבל בסוף... אתם תראו כולכם... שבסוף בסוף בסוף אנחנו ננצח!!
וכולם ימחאו לנו כפיים... והסיפוק שיהיה לנו בלב, יהיה שווה את כל הטעויות וכל השיגעונות, שכאילו היו מנת חלקנו.

ואף אחד כמעט לא תוהה, למה נדיר לשמוע מישהו מהרהר וחושב לכוון האצבע כלפי עצמו (ורק עצמו), ולעשות איזה חשבון נפש קטן, עם קצת (רק קצת) ביקורת עצמית!!

פשוט טירוף!!!