פולגת. עלייתה ונפילתה של אימפריה.

ממקור ראשון. עדות שקיבלתי (נובמבר 2011):

בעברי עבדתי שנים רבות במפעלי פולגת בבעלות ישראל פולק. הייתי המזכירה האישית של חיים פולק, שהיה מנכ"ל בגיר, ושל ישראל פולק. הייתי המזכירה האנגלית והגרמנית.

בשנים שתשלובת פולגת פרחה ושגשגה, מפעל הסריגים אומן קנה את מפעל לנה שעמד בפני קריסה. מי שהיה מנכ"ל אומן לנה היה יוסי פולק ע"ה שהיה האחיין של ישראל פולק (לישראל לא היו ילדים).

היום, לצערי ולצערם של רבים, מה שנשאר מאימפריה שהעסיקה באופן ישיר 6,200 עובדים זו מחלקת המו"פ והלוגיסטיקה של בגיר שמועסקים בהן כ- 250 עובדים. גם המבנים כבר נמכרו וזו היתה שקיעה עצובה ביותר.

חברת פולגת או כפי שנקראה "תשלובת פולגת" הוקמה ע"י ישראל פולק, בשנת 1960. ישראל פולק היה בן למשפחה יהודית דתית ועניפה – הם היו אחד-עשר אחים ואחיות – מרומניה. טרם השואה נפטרו שניים ובמהלך המלחמה השאר נפוצו לכל עבר. ישראל עם שני אחים ושתי אחיות הגיעו לצ'ילה והקימו שם מפעלי טקסטיל. את המומחיות הביאו מהבית. ב-1960 עלה ישראל ארצה. אח אחד עם שלושה ילדים הגיעו ארצה לאחר המלחמה. חיים התגלגל לרוסיה... בשנת 1970 בדרך לא דרך הצליחו לצאת מרוסיה... הם הגיעו לצ'ילה... ובשנת 1972 הם עלו ארצה...

השם פולגת הוא שילוב של פולק + קרית גת. ישראל הקים קודם מטוויה. המטוויה התפתחה ונפתחו כמה מפעלים; מפעל לבדים ומפעל לייצור צמר לסריגת יד ומכונה. ואח"כ בתמיכה ממשלתית (בעיקר מפנחס ספיר שהיה שר האוצר וחיפש משקיעים) פיתח את החברה וקנה את מפעל "אומן" לסריגים. מפעל "אומן" הוקם בקרית גת על-ידי עולה חדש ממצרים שהתברר מאוחר יותר שהיה מרגל מצרי ולאחר שנתפס לקח ישראל את המפעל ופיתח אותו. בסוף שנות ה-60 קרס בירושלים מפעל חליפות שנקרא "בגיר" – שילוב של המילים "בגדי ישראל" ואותו קנה ישראל פולק. בשנת 1972 התמנה חיים פולק למנכ"ל בגיר וממפעל מקרטע הפך אותו ליהלום שבכתר של תשלובת פולגת. חיים היה מהנדס טקסטיל והכיר כל מכונה במפעל. בגיר גדל ופתח מפעלים ביבנה, באר שבע, קנה מפעל ללבני נשים בירושלים ("ירולין" – שילוב של ירושלים לינג'רי) , מפעל לחגורות למכנסי גברים ולארנקי גברים, מפעל "ליידי בגיר" בירושלים ובקרית גת, וקנה את מפעל "בגד עור" במגדל העמק, שקרס. החברה בשיאה העסיקה 2,600 עובדים מתוך 6,200 עובדי תשלובת פולגת.

ישראל פולק הקים גאת מפעל הג'ינס "ליגת" (לי קרית גת) בשותפות עם יהודי מונצואלה בשם אוסטפלד. החברה היתה הזכיינית של חברת לי האמריקאית וכאמור קנה גם את לנה.

הבעיות התחילו כאשר המרק הגרמני היה חזק והלירה שטרלינג היתה חלשה. את רוב חומרי הגלם והמכונות קנו מגרמניה ורוב הסחורה שווקה לאנגליה לחברות מרקס אנד ספנסר, סי אנד איי, דבנהמס ועוד. החוזק וחולשת המטבעות החלה לגרום לחברה הפסדים. בנוסף, היו עסקאות עתידיות שנכשלו וזה הכניס את החברה למערבולת.

בעיה נוספת היתה שלישראל לא היו ילדים ואחייניו שולבו במפעלים: יוסי ז"ל מנכ"ל אומן ולנה; דב יבדל"א ניהל את מפעלי פולגת וחיים (האח) ניהל את בגיר. בליגת, כאמור היתה שותפות עם יהודי בשם אוסטפלד מונצואלה שהכניס מעט אבל הוציא הרבה. בקיץ 1983 חלה חיים פולק ועבר ניתוח מעקפים. החלמתו היתה איטית ודב (האחיין) לטש עיניו גם לבגיר. לחיים לא היה הכח לריב ולכן הוא פרש מבגיר וחזר לצ'ילה. דב קיבל את ניהול בגיר בנוסף לניהול פולגת. ישראל לא רצה בשום אופן להשאיר לאחייניו את המפעלים ואז רקח את המכירה לחברת כלל. באותה עת היה מנכ"ל כלל המייסד אהרן דברת ז"ל. מבלי לשתף את מועצת המנהלים קנה דברת את תשלובת פולגת מישראל פולק, עסקה שהתבררה כמצוינת לישראל אבל גרועה לדברת. תוך זמן קצר כלל "ניקו" את תשלובת פולגת מכל בני משפחת פולק. חברת כלל לא הבינה דבר בתעשיית הטקסטיל וההלבשה ומהר מאד סגרה מפעל אחר מפעל. לא נעשו נסיונות אמיתיים לשקם את החברות. פעולה זו מצד דברת בשילוב עוד כמה דברים עלו לדברת בכסאו והוא נאלץ לעזוב את כלל. הוא עזב עם המשנה שלו ושניהם הקימו חברת השקעות מוצלחת (אגב, שלמה דברת שהתעסק עם שינוי שיטת העסקת המורים הוא בנו).

חיים חזר ארצה לפני כ-10 שנים ולפני 6 שנים נפטר. ישראל פולק נפטר ב-1992.

הרוב מוחלט של עובדי התשלובת היו תושבי קרית גת ומאז סגירת המפעלים רובם מחוסרי עבודה.

בזמן שישראל פולק היה "מלך" קרית גת הוא מנע מהעיריה להביא מפעלים נוספים לעיר מהפחד שהעובדים ינטשו את תעשיית הטקסטיל. הוא בנה מתנ"ס והיכל תרבות, הוא סבסד את מעונות הילדים, הקים קרן מלגות לילדי קרית גת ושפך הרבה כסף רק כדי שלא יגיע ועוד מישהו לעיר. רק לאחר שנמכרה התשלובת לחברת כלל החלו מפעלים אחרים להגיע לעיר.

בסופו של יום קרית גת קמה בזכות פולגת ונפלה בגלל פולגת. העיר היום מוכת אבטלה. באינטל שמעסיקה כ-4,000 עובדים אחוז תושבי קרית גת המועסקים אצלה קטן ביותר. מה שהגיע לקרית גת היה מעט מדי ומאוחר מדי.

[ראו מה היה ל- סטף וורטהיימר לומר בנושא, במאמרו "וידויו של אינטרסנט"]

קישורים נוספים:

- פולגת ג'ינס. סוף הדרך (ינואר 2008).

- פולגת נסגר: "כולנו נעמוד בתור לביטוח הלאומי" (מרץ 2008).

- סופו של סמל: מפעל פולגת ייסגר היום (14 באפריל 2008)

- מה נשתנה בשערי פולגת - חוהמ"פ תשס"ח, מוקדש למפוטרי פולגת (23 באפריל 2008)