יום חמישי, 10 במאי 2012

בין "אמור" ל- "בהר"

מתוך "ספר הפרשיות" לר' אליהו כי-טוב, כרך ו'.

עמודים רי"ז – רי"ט. דברי תורה לפרשת "אמור":
רבי הונא בשם רבי יוסף אומר: עתיד הקב"ה לתבוע דמן של נרדפין מיד רודפיהן. צדיק רודף צדיק – "וְהָאֱלהִים, יְבַקֵּשׁ אֶת נִרְדָּף" (קהלת ג' ט"ו). רשע רודף רשע ורשע רודף צדיק – "וְהָאֱלהִים, יְבַקֵּשׁ אֶת נִרְדָּף". נמצאת אומר: שאפילו צדיק רודף את רשע – מכל מקום "וְהָאֱלהִים, יְבַקֵּשׁ אֶת נִרְדָּף".

"... כתוב ביונתן בן עוזיאל, שכך אמר להם הקב"ה לישראל: עמי בני ישראל, כמו שאבינו רחמן בשמים, כך תהיו אתם רחמנים בארץ... לפי שכשאדם עוסק בתורה צריך ללמוד ממצוותיה, לנחול לעצמו מדות טובות..."

ומדברי תורה לפרשת "בהר", עמוד ש"ג:

"חמשים ושבעה פסוקים בסדר בהר-סיני וכולם מעניין אחד – קדושת ארץ הקודש ועונשו של הפוגם בקדושתה... וכך מונה הכתוב כאן והולך המדרגות השונות שיש בקדושה זו, שכר היושבים עליה ושומרים קדושתה שהיא מעשית להם מקור לכל ברכה, ועונש מחלליה שהברכה נהפכת להם לקללה ועוני אחר עוני, ירידה אחר ירידה... ועדיין על אדמתם יושבים, עוד לא נמלאה סאת עוונם כדי להביא חרבן לכל ארץ ישראל וגלות ישראל מעל אדמתו... (ו)הוא ענין קדושת המקום, קדושת ארץ ישראל ומה שקדושה מיוחדת זו מחייבת חובות מיוחדים".

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה