יום שישי, 18 במאי 2012

"יומנים"

"יומנים" סדרה תיעודית חדשה החל מ-10.5.12 ימי חמישי, שעה 21:00, בערוץ הראשון.

פעם כשרצינו לדעת מה קורה במדינת ישראל הלכנו לקולנוע. כשרצינו לראות את מנהיגי המדינה במציאות – הלכנו לקולנוע. פעם כשהצבא יצא למלחמה, כששר החוץ דיבר באו"ם, כשראש הממשלה נאם,כשהתגלתה באר נפט – ישבנו בקולנוע וראינו את יומני גבע.
שם נחשפו גיבורי חיינו. הילד שחשף גנב, הילדה הראשונה של אילת, אלוף האגרוף, הכדורגלנים הכוכבים וגם פרשת כפר קאסם והעליות הראשונות והעוני והמחלות.
"יומנים" סדרה חדשה של מחלקת התעודה בערוץ הראשון החל מ-8 במרס בכל יום חמישי. חושפת את מה שעבר על גיבורי היומנים מאז. משה איבגי מוביל את הצופה אל התמונות של ראשית המדינה ואל האירועים ששינו את חיינו. עם רגעי התמימות והנוסטלגיה שהפכו אותנו למדינה ועם הפרספקטיבה של חיינו כיום.

מפיקים: מיכאל שרפשטיין, משה אדרי, ליאון אדרי
תסריט: גדעון מרון
במאית: איילת הלר

כל פרק נפתח במונולוג של משה אבגי:
"אני שחקן.  ארטיסט.  לובש דמויות ופושט דמויות.  ככה זה מהיום שאני זוכר את עצמי.  את האהבה לקולנוע קיבלתי מאבי עליו השלום.  שעוד בקזבלנקה היה הולך יום יום לראות סרט.  יום יום, עד שידע את כל הדיאלוגים בעל-פה.  אחר-כך, כילד במגדל העמק, אני זוכר את עצמי מתפלח לקולנוע ונשבה לאט-לאט בקסם המסך.  זה היה הרבה לפני ימי הטלוויזיה.  לפני שהסרט היה מתחיל, היו מקרינים יומני חדשות.  "יומני גבע" קראו להם.  ימי התום הבליחו לרגע על מסך היומנים ועיצבו את זיכרונותינו לעולם.  עם שלם מתהווה בחסות סיפור אחד בשחור-לבן.  היום, בחלוף השנים, גובר בי הרצון להיכנס לתוך מסכי היומנים, ולגעת ולו לרגע במי שהיינו פעם.  לחזור אל הגיבורים לשעה, פנים שנותרו צעירות, כאילו לא נגעה בהן יד הזמן.

פרק 1: "חבלי ילדות"
דרך סיפור ילדותו והגעתו ארצה מנסה איבגי להבין את חבלי הילדות של המדינה. במסעו הוא פוגש בילדי המדינה הראשונים. בשלמה מסיקה ז"ל ממעברת שובקי, ובאמנון חדד בן ה- 3 שנעלם בראש העין ונמצא מעבר לגבול המצרי. באילת, הילדה היפה ששמה שזור בשמה של העיר הדרומית במדינה ובחברו הוותיק, חבר הכנסת דניאל בן סימון. איבגי ייפגש גם עם אלימלך רם, הקריין הוותיק של היומנים וינסה להבין דרכו מהו אותו מנגנון וסגנון של עשיית "היומנים".


פרק 2: "מידה מסוימת של גבורה"
"הגיבור", האם הוא הנער שהראה אזרחות טובה או החייל ששירת בחזית?
אבגי פוגש את ניסים עסיס, מפקד החוליה לשעבר, שזכה בעיטור צל"ש הרמטכ"ל ואת מנחם מור בעל עיטור הגבורה על חילוץ טרקטור תחת אש. אך לא רק לוחמים היו גיבורים, פעם על אזרחות טובה היו מקבלים אותות גבורה. סעדיה מנצור, איש אג"א שסילק פצצה מקולנוע מרכז ואהרון הילל, ילד בן 13, שדיווח על תאונת פגע וברח וזכה בכדורגל. איפה הם היום והאם עצם היותם גיבורים השפיע על מהלך חייהם. אבל בכלל זהו פרק על אהבה.

"דורנו זה זקוק ליתר עליית נשמה מאשר כל הדורות בישראל. נדרשת מאתנו התאזרות רוחנית וכלכלית, להמשכת מפעל התקומה וביצורו, מתוך מאמצים חלוציים ומעשי גבורה. בל נכזיב".
(רה"מ דוד בן-גוריון)

"יכול להיות שהיינו אז הרבה יותר פטריוטיים מאשר היום... הלך הרוח אולי היה אחר בשנות ה- 50 וה- 60"
(יעקב בן הרצל, עורך יומני גבע)

"הגיבורים שלנו היו אנחנו. או ולי מה שהיינו. או בכלל מה שחשבנו שהיינו. תמימים עד כאב, חפים מכל שמץ של יהירות. וכל אחד ואחד מהם האמין באמת ובתמים, כי במעשיו יציל את המולדת. בשנים הללו הייתה תקווה כי משהו טוב עוד יצמח כאן. היה במה להאמין. במיוחד במי. אבל חלפו השנים, ואנחנו מזמן איבדנו את התמימות. מה קרה לנו שככה זה קרה?
(משה אבגי)

פרק 3: "תוצרת הארץ"
פנחס ספיר היה מופיע כל שבוע ביומנים. חונך מפעל, מניח אבן פינה, מסייר במפעלים, בעיירות פיתוח. בנו עמוס ונכדתו מיכל יספרו על רגעי הקסם שלו, מהלך בין המפעלים. מסוף שנות החמישים ספיר דחף ויזם את בנייתם של מאות מפעלים שסיפקו עבודה לעולים החדשים, מפעלים כמו את"א ו"אוטו קארס" שנסגרו ומפעל אלקטרה הוותיק שעדיין עומד על תילו. מסע רגלי למפעלים כחול לבן בליווי דבריו של נגיד בנק ישראל לשעבר משה זנבר, לעולם שכולו שייך לצעירים.
כשבודקים את היומנים מגלים שיחסה של מדינת ישראל לערביי ישראל הוא רק טוב. המדינה מביאה חשמל לכפרים, סוללת כבישים בונה בתי ספר. טיול קטן לכפר קאסם וליישוב טמרה מנפץ את תחושת האופטימיות וחושף את הפספוס הגדול. את הפרק ילוו שתי דמויות מפתח: העיתונאי לטיף דורי וחבר הכנסת לשעבר עקיבא נוף. הסיפור האמיתי מאחורי תמונות היומנים מסופר בפרק עצוב במיוחד.

איבגי פוגש גיבורי ספורט מהעבר. צמד מרימי המשקולות: אברהם ברונר ומשה ז'וריסט, ואת מייסד צליחת הכינרת שמריהו נאבל. הצצה רגעית אל הכוח של הספורט לחזק את הנפש. גם תיעוד נדיר של חיים שפיר מתאגרף אגדי מהימים שאגרוף היה לחם ומים. וגם נבחרת הנוער בכדורגל שהייתה אלופת אסיה, ובראשה, מיכאל לפרדון. אבל יותר מכל זהו פרק מרגש על ההתמודדות בזקנה.

"עקרת הבית" ערך עליון בחברה הישראלית הצעירה, אם לא היית "בלבוסטע", היו מסתכלים עליך בעין לא יפה, איבגי פוגש נשים שהופיעו ביומנים, הסופרת רות ריכטר שזכתה בתחרות "מלכת המטבח" ונעמי שדמי מקימת מחלקת השוטרות כנגד כל הסיכויים וגם רבקה מיכאלי וחנה מרון שמפלפלות את האווירה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה