אוטוטו אני עומד, סופסוף, לסיים לקרוא את
הספר המרתק "עולמו של אבא" (ראו להלן עמודים סרוקים, מאתר "אוצר החכמה").
בפרוייקט עץ המשפחה שלי, אני
בדר"כ מתעניין במשפחות מפולין וגרמניה... והנה בשנים האחרונות, יצא לי להתעסק
גם עם משפחות שמוצאן מרומניה והונגריה; ועל הספר שמעתי במהלך "ניחום אבלים"
אצלי מישהו.
ידעתי שחסידות סאטמאר היא מרומניה...
אבל לא ידעתי שגם סדיגורה, ויז'ניץ, פרעשבורג, מונקאטש, קלויזנבורג, ועוד... הן
ערים וכפרים, יותר נכון, באימפריה האוסטרו-הונגרית לשעבר, "שהתקיימה באירופה בשנים
1867-1918"... וכיום נמצאים בשטחן של פולין, צ'כוסלובקיה, הונגריה, רומניה
והסביבה.
במאמרו "הישיבות ברומניה"
כותב הרב ד"ר מנחם מ. ברייאר:
זכתה
רומניה להיחשב ל"ערש החסידות" שמוצאה וראשיתה בגבולות שבין הדנייסטר והרי
הקרפטים. לפי המסורה החסידית התגוררו הבעש"ט
ותלמידיו במקומות אלו ותקעו יתד נאמן כאן לתורה וחסידות.
בספר "עולמו של אבא" מספר הרב מילר, מהיכרות אישית על
הקהילות: סערענטש, נאג'-אידה, מאדע, טוקאי, טערצאל, ליסקא, טולטשווע, אויהעלי,
קריסטיר, אויפאלו, בודאפעשט, מישקולץ, מעזו-טשאט-פוטנאק, ערלוי, ראצעפערט,
באובערלאנד-קאשו, פרעשוב, ברעזוביץ, נייטרא, אונסדורף, גאלאנטע, דונאסערדוהעלי,
שוראן, הקהלות בחבל קארפאטורוס, מונקאטש, אונגוואר, בוקארעשט, קהלות מחוז
טרנסילבניא-קרלסבורג, גרוסווארדיין, מעזו-טעלעגד, אראד, קרולע, סאטמאר, שאמקוט,
ערדאד, מארוש-וואשארהעלי, סאסרעגען, לודוש, קלוזנבורג, נאסוד, באנפי-הוניאד,
קולומייע, נאג'-באניע, בוקובינה, סדיגורא, וויז'ניץ-סערעט, שאץ, ספינקא, מארמארוש, בארשע,
וויז'ניץ, טעמעשוואר, דעווא, פעטראשען; ... כמו על רבנים, שושלות חסידיות, ראשי
קהילות, ודמויות נוספות.
רק חרה לי לקרוא, באמצע עמוד א', שאומר המו"ל, בן-המחבר, כדי להמחיש
עד כמה היו הספרים בשימוש... "בבית שלנו, כל ספרי הש"ס, השלחן ערוך
והפוסקים, היו קרועים ובלויים"... וזאת לאחר שבספר המוסר הנחשב "קב הישר" (הספר חובר ויצא לאור ע"י רבי צבי הירש בן רבי אהרן שמואל קאיידנובר, ב-
1732), נכתב בפרק נ"ד: חיוב גדול לנהוג כבוד בספרים... ומאהבת התורה צריך לדקדק שיהיו לו ספרים כרוכים נאים...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה