יום רביעי, 4 במרץ 2015

חוסר אופטימיות משווע



אתמול שמעתי (לא הקשבתי) בחצי אוזן, שיחה בין שני אנשים; כשאחד אומר לשני, שעבד בעבר עבור חברת "ישקר".  כיום, האיש עצמאי בתחום העיבוד השבבי.

בעקבות האיזכור של "ישקר", פניתי לאיש בהתעניינות, והתפתחה לה שיחה מעניינת שסבבה סביב תכונות, מעשים, שאיפות, ערכים, ועוד... של יהודים מול ישראלים... בעיקר כאן במדינת ישראל.

האם, לדוגמא, "יהירות ותחושת ביטחון עצמי מופרז, כוח ושררה" (כפי שציין יצחק רבין, ז"ל... על צירוף מילים בלתי-נסבל "יהיה בסדר")... הינם תכונות המזוהות יותר עם ישראלים, או האם אלו תכונות של יהודים.

דיברנו על חוסר כבוד האדם, בחברה הישראלית, על גזענות, ועל הזלזול העמוק הקיים לעובדים במשק הישראלי.  זלזול וחוסר כבוד של ישראלים נגד ישראלים... המעמיק את הבעיות ומחמיר את הפערים וחוסר השיוויון.

בקיצורו של דבר, אמרתי לאיש שלמרות שאני עדיין מדבר הרבה ופועל להעלאת המודעות לבעיות הללו... אני ממש לא אופטימי; וחושב שהמצב דיי "טוטאל לוס".  אני ממש לא יכול לדמיין, אפילו לא בחלום, מציאות אחרת; טובה והגונה, צודקת ונכונה יותר, בחברה הישראלית.

כל שעלינו ומחובתנו לעשות כעת, זה להכיר שיש בעיה, ולהשתדל לעשות כל שביכולתנו לצמצם נזקים (ובטח שאסור לנו להיות חלק מהנצחת הבעיה והמשך הקלקול).

... והנה, אני חוזר הביתה, ורואה כתבה שפורסמה בו ביום (אמש), על דברי הביקורת החריפים של התעשיין סטף ורטהיימר (נשיא החברה ומייסד  חברת "ישקר"), בכנס לשכת המהנדסים, בו הוא מתריע מקריסת התעשייה הישראלית:

-         באירופה, דרום קוריאה ובסינגפור שיעור העובדים בייצור עומד על 50% - בישראל הוא נע סביב 7% בלבד
-         ההיי-טק בורח מהארץ ומוכר ידע ישראלי
-         נשרוד פה רק אם יהיה ביטחון ואם ניצור הרבה מקומות עבודה והרבה מפעלים
-         הפוליטיקאים לא מבינים שכמעט הכל מתחיל מפה.  צריך לדבר על ייצור וכמות האנשים שאפשר להעסיק ולפרנס בכבוד
-         באקדמיה בישראל יש בערך 300,000 איש, ורק כ-6% מהם לומדים מקצועות של טכנולוגיה...; עורכי דין – יש בערך כפליים מזה, וכולם לומדים לנהל, אבל לא באמת יודעים על מה מדובר
-         שכל אחד מכם יציב לעצמו מטרה - להכפיל את הייצור שלו


בתחילת השיחה עם האיש הוא אמר משהו (שנראה לא קשור לשיחתנו) על תכנית "המקור" ששודרה בינואר ועסקה ברישום פטנטים.  רק כעת, כשערכתי מידע לרשומה זו, בדקתי אונליין במה היה מדובר...

... והנה, בסרטון (כ- 20 דקות אורכו), בגוף הכתבה, אני רואה את האיש איתו דיברתי אתמול – גדעון ברזני.

אז הנה מדבר סטף על עידוד עובדים ליצור ועשיה, הישרדות וביטחון, ניהול ופרנסה בכבוד... ובה בעת, גם אם החוק מתיר לו לעשות כן, הוא החליט, לכאורה, שלגדעון ברזני לא מגיעה פרוטה שחוקה מתרומתו לחברה. למה???

אין ספק שמדובר במציאות מורכבת.

לקריאה נוספת בענייני פטנטים:
-         פטנט סודי לניצול עובדים (כלכליסט, יוני 2012)

לקריאה נוספת בענייני יהודים וישראלים:
 

תגובה 1:

  1. גדעון ברזנייום שני, 11 מאי, 2015

    עופר שלום,
    אני רוצה להודות לך דברי התמיכה, רגישותך למה שקורה בחברה הישראלית מעוררת בי הערכה והערצה. רק ברצוני לציין למרות שיש לי מחלוקת עם ישקר, אני מעריך ומכבד את סטף על תרומתו האדירה לתעשייה הישראלית, ולציין שישקר מספקת פרנסה לאלפי משפחות בישראל.

    השבמחק