תשומת-לב ואכפתיות

בשנים האחרונות עברתי טלטלה בענייני פרנסה.  חוויתי דברים לא נעימים, בלשון המעטה, בכל מקומות העבודה בהם עבדתי; הן פעולות שכוונו ישירות כלפיי, והן שכוונו (גם) לעובדים אחרים...; והנה התגלגלו לידי, מבלי שחיפשתי, שלשה ספרים חשובים, הנוגעים בבעיות ובאתגרים שחוויתי.  מצאתי בספרים הללו רעיונות ותיאור מצבים לסוגיות חברתיות קשות בחברה הישראלית... וכן, אוזן קשבת וכתף תומכת אצל המומחים-מחברי הספרים, שזיהו הרבה לפניי את הבעיות עליהן אני מדבר, מוחה, מספר ומשתף;  וכפי שידוע, עצם הזיהוי וההכרה בבעיה, הינו שלב קריטי לקראת הצעת ומציאת תרופה.

קטעים לא מעטים בספרים, כאילו נכתבו עליי וחוויות חיי; כאילו הייתי שותף להוצאת הספרים.  כל שלושת הספרים נוגעים בשורשה של אותה בעיה חברתית-ישראלית.

1.    "המגפה השקטה במקומות העבודה:  התעמרות, הצקה, התנכלות, התעללות פסיכולוגית:  להכיר, לדעת, להתמודד", מאת איתן מאירי.

2.    "מודרניות והשואה", מאת הסוציולוג זיגמונט באומן.

3.    "האמת על באמת" / The (honest) truth about dishonesty, מאת דן אריאלי (עוד על הספר).

עם מאירי ואריאלי כבר יצרתי קשר מועיל, וקיבלתי מהם רשות לצטט מספריהם.

עם באומן, המצב מורכב יותר.  אולי אגיע לזה בעתיד.  בינתיים, הנה שתי נקודות על תוכנו של הספר, מהכתבה הנ"ל:

-         במקום שבו פסיכולוגים מחפשים הסבר נפשי, הוא מזהה דפוס ומבנה חברתי. כאשר אחרים הסיקו מהמחקר שבכל אדם יש סוכן רדום - "איש אס.אס קטן הממתין לשעת כושר" - באומן מצא בו מתאם בין אכזריות ליחסי סמכות.

-         בחברה שמקדשת התייעלות ומקצועיות חסרת "הטיה", נדמה שהמסקנות מספר זה רלוונטיות מתמיד.