על ערכים ודפוסי התנהגות

בהמשך למאמרים "יושר, אמת והגינות" ו- "רמאות והונאה בחברה הישראלית"... הלוואי שנצליח לגייס כמה שיותר אנשים לטובת עולם טוב, בריא ומוסרי יותר, ונהיה כולנו חלק מהפתרון – ולא חלק מהבעיה.  הנה כמה ציטוטים חשובים מההקדמה לספרו של דן אריאלי "האמת על באמת" (לשמחתי, קיבלתי רשות מהמחבר לצטט ולהביא הדברים להלן):

          "... רמאות הפכה לנושא שפשוט ריתק אותי.  מה גורם לנו לשקר ולרמות? עד כמה מסוגלים אנשים להיות הגונים או רמאים? והשאלה החשובה ביותר, כנראה, האם הרמאות מוגבלת לכמה "תפוחים רקובים", או אולי מדובר בבעיה שכיחה ורווחת יותר? הבנתי שהתשובה לשאלה האחרונה עשויה לשנות מן הקצה אל הקצה את הדרך שבה עלינו לנסות להתמודד עם רמאות: אם רק כמה תפוחים רקובים אחראים לרוב מעשי הרמאות בעולם, ייתכן שנוכל לפתור בקלות את הבעיה.  מחלקות משאבי אנוש יוכלו לסנן את הרמאים בתהליך הקבלה לעבודה או שיהיה ניתן לייעל את הליך הפיטורים של מי שהוכיחו במשך הזמן שהם רמאים.  אבל אם הבעיה איננה מוגבלת למספר מצומצם של אנשים, המשמעות היא שבכל אחד ואחת מאיתנו טמון הפוטנציאל לרמות בעבודה או בבית – וזה כולל גם אותי ואתכם.  ואם בכולנו טמון הפוטנציאל להיות במידה כזאת או אחרת פושעים, חשוב שנבין תחילה כיצד פועלת הרמאות.  אם נבין כיצד היא פועלת, אולי נוכל למצוא דרכים לרסן את הפן הזה באישיות שלנו ולשלוט בו.

אז מה אנחנו יודעים על הסיבות לרמאות? בכלכלה רציונלית, התפישה השלטת בנוגע לרמאות מתבססת על עבודתו של הכלכלן חתן פרס נובל גרי בקר (פרופסור מאוניברסיטת שיקגו), שטען כי אנשים מבצעים פשע על סמך הערכה רציונלית של המצב.  כפי שטים הרפורד מתאר בספרו יש היגיון בחיים, התיאוריה הזאת נולדה דווקא באופן די שגרתי.  יום אחד בקר איחר לפגישה באוניברסיטה, ובגלל מצוקה חמורה במקומות חניה חוקיים, הוא החליט להסתכן בחנייה לא חוקית.  כששיחזר את מהלך החשיבה שלו, הוא הבין שהחלטתו הסופית נבעה משיקולים פשוטים של ההפסד האפשרי – להיתפס, להיקנס, אולי אפילו להיגרר – לעומת הרווח שבהגעה בזמן לפגישה.  הוא גם שם לב שכששקל את ההפסד לעומת הרווח, לא היה שום ספק מה ראוי ומה לא ראוי מבחינה מוסרית; העניין היחיד על הפרק היה ההשוואה בין התוצאות האפשריות החיוביות ובין התוצאות האפשריות השליליות.

... תמצית התיאוריה של בקר היא שהחלטות בנוגע להגינות, כמו כל ההחלטות האחרות שלנו, מבוססות אך ורק על ניתוח של עלות לעומת תועלת.

... עלינו להבין מה באמת מביא אנשים לרמות, ואז ליישם תוכניות מניעה שמבוססות על ההבנה הזאת, על מנת לרסן רמאות.  בזה בדיוק עוסק הספר שבידכם.  מעבר לחקירת נושא הרמאות, הספר הזה עוסק בעיקרו ברציונליות ובאי-רציונליות.  למרות שרמאות היא נושא מרתק וחשוב בפני עצמו, כדאי לזכור שמדובר רק בפן אחד של הטבע האנושי המורכב.

... נחקור את הכוחות שדוחפים אותנו לרמות, ונבחן לעומק מה גורם לנו להיות הגונים.  נדון בגורמים שמסייעים לרמאות לזקוף את ראשה המכוער ובדרך שבה אנחנו מרמים לטובתנו האישית ובה בעת ממשיכים לשמור על דימוי עצמי חיובי – פן בהתנהגות שלנו שמאפשר חלק גדול מהרמאות היומיומית שלנו.

          לאחר שנבחן את הנטיות העומדות בבסיס הרמאות, נפנה לכמה ניסויים שיסייעו לנו להבין את הגורמים הפסיכולוגיים והסביבתיים שבכוחם להגביר או להפחית הגינות בחיי היומיום, כמו ניגוד אינטרסים, זיופים, שבועת אמונים, יצירתיות וסתם עייפות.  נחקור גם את ההיבטים החברתיים של רמאות, למשל כיצד אנשים אחרים מעצבים את תפישותינו בנוגע למה שנכון ומה שלא נכון, או כיצד משתנה היכולת שלנו לרמות כשאנשים אחרים עשויים להרוויח מכך.  יותר מכול, ננסה להבין כיצד רמאות פועלת, כיצד היא תלויה במבנה של סביבתנו היומיומית ובאילו תנאים נרמה יותר או פחות.

          נוסף על בחינת הגורמים שיוצרים ומעצבים רמאות, אחד היתרונות המעשיים של גישת הכלכלה ההתנהגותית הוא שמהרגע שאנחנו מבינים טוב יותר את הכוחות שבאמת מניעים אותנו, אנחנו מגלים שלמעשה אנחנו לא חסרי אונים אל מול החולשות האנושיות שלנו (ובכללן רמאות), ושיש בידנו היכולת לעצב מחדש את סביבתנו ובכך לשפר את דפוסי ההתנהגות שלנו ולהשיג תוצאות טובות יותר.

          אני מקווה שהמחקר שעליו אני כותב... יסייע לנו להבין מה גורם לנו לרמות ויציע דרכים מעניינות לרסן ולהגביל את התופעה.

The (Honest) Truth About Dishonesty / by Dan Ariely (NYT book review)

לקריאה נוספת:

-         Whole Foods Market – חברה מעוררת השראה