יום שני, 30 במרץ 2015

חידה וחקירה



לפני שנה פלוס, הבריקו מוחי כמה חידות לא שגרתיות.  אחת מהן חזרתי להפיץ, לאחרונה:

איזו מתכת תביא/י לי, בבקשה?

עד לאחרונה ידעתי על תשובה אחת לשאלה... והנה, לפני כמה שבועות, כששאלתי את החידה לשתי נשים צעירות מתחום הכימיה... קיבלתי תשובה נוספת, מפתיעה, ויותר מתוחכמת, ב"ה.

התשובה הראשונה, הפשוטה והמקורית היא: פְּלִיז.  מדוע? כי: א) "פליז" זו סוג של מתכת (סגסוגת של נחושת ואבץ). ב) "פליז" באנגלית / Please... זה "בבקשה", כמובן (כנ"ל המילה המודגשת).
באנגלית, נקראת המתכת הזו: Brass.

לימוד נוסף בעניין "פליז".  מה מקור המילה בעברית?
כותב אברהם אבן שושן, במילונו:
פְּלִיז (ז') [ארמית: פְּלִיזָא, בבא קמא קיג: לפי הערוך; ערבית: פִ'לִז] מתכת צְהֻבָּה עשויה מֶסֶג של נחשת ואבץ: פמוטים של פליז.

עיינתי במסכת בבא קמא (וילנא) דף קי"ג, ומצאתי בעמוד ב', כדלהלן... ושם כתוב "פרזלא" ולא "פליזא"?!?!?

 
וכן כתוב בגרסת וויקיטקסט?! רש"י מפרש:
לקנא דדהבא במר דפרזלא – מזרק של זהב בחזקת של נחושת:

לעומת זאת, רומז ה- ויקימילון על לפחות שתי גרסאות לגמרא הזו (ראה גם "שיחה" מאחורי הקלעים, לערך זה)... וכפי שמביא בעל "שיטה מקובצת" על מסכת בבא קמא דף קי"ג עמוד ב':
וכן פירש רבינו חננאל ז"ל וז"ל: שמואל קנה ספל של זהב מגוי בחזקת שהיא פליזא פירוש נחושת מוזהב בארבעה זוזא ואבלע ליה זוזא נתן לו זוזא יתירה...

וכן מובא בספר הלכות גדולות סימן מ"ג - הלכות בבא קמא עמוד תנ"ח:
... הא דשמואל זבן לקנא דדהבא בכלל דפליזא [ג"א דפרזלא] מההוא גוי...

וכן כותב הרי"ף על מסכת בבא קמא דף מ' עמוד ב':
... כי הא דשמואל זבן לקנא דדהבא בכלל דפליזא מן ההוא כותי...

·        פה "כותי" ושם "גוי"...

וכן בספר נימוקי יוסף מסכת בבא קמא מ' ב':
טעותו. שטעה בחשבון או שהבליעו דליכא חלול השם: לקנא. מזרק: דפליזא. בחזקת של נחושת: ואיבלע ליה זוזא. פי' בערוך שנתן זוז לכותי יותר בעבור שישמח הכותי וילך מהרה: חזי דעלך וכו'. רב כהנא אמר כן לכותי איני מונה אותם כדי להוציא עצמו מן החשד:

הערה חשובה: בבירורים הנ"ל נעזרתי גם במאגרי "התקליטור התורני" וב- "פרוייקט השו"ת".

לא ידעתי שמחידה כה "פשוטה"... אסחף לחקירה כה מעמיקה; ונראה לי שמיציתי, לעת עתה.  למידע נוסף ראו: מאגר עדי הנוסח של התלמוד הבבלי. ומהרצאתו של פרופ' דוד רוזנטל על 'תרומתם של כתבי היד לחקר התלמוד'.


ובכן, התשובה השניה, והיותר מתוחכמת, שקיבלתי לחידתי: איזו חתיכת מתכת תביא/י לי, בבקשה? הינה: נתרן.
... והשאלה כעת היא: מדוע נתרן?

... כי סמלו הכימי של הנתרן (יסוד כימי מסדרת המתכות האלקליות), כפי שניתן לראות בצידה השמאלי של הטבלה המחזורית (ראו גם טבלה מחזורית דינמית)... הינו Na... ו- "נא", בעברית, היא מילה נרדפת ל- "בבקשה"...

ובכן, אם בענייני חקירות עסקינן... ואם עד רגע זה לא הרמתם גבה... הרי עולה השאלה (וכך תהיתי, אפילו אני, מיד כשקיבלתי התשובה)... מדוע סמלו הכימי של הנתרן בטבלה המחזורית הוא Na??? הלא "נתרן" היא מילה בעברית, לא?? כשבאנגלית מדובר ב- סודיום.

ובכן, מסתבר שהמילה בעברית היא נגזרת של המילה הלטינית: Natrium... וכך גם בשפות אחרות, כמו גרמנית, הונגרית, ו- אפריקאנס.  לעומת זאת בשפות אחרות, כמו צרפתית, רומנית, ופולנית, משתמשים יותר במילים הדומות ל- Sodium.


לקריאה נוספת:
-         התפלספות (העמוד הזה נוצר לפני שוויקיפדיה נולדה, או בגלגוליה הראשונים, כשהייתה פחות מוכרת בציבור).

2 תגובות:

  1. הבוקר, קיבלתי תשובה שלישית; גם הפעם ממישהו מתחום הכימיה:
    האיש אמר "ליתיום", שגם הוא, כמו הנתרן, הוא יסוד כימי ממשפחת המתכות האלקליות;
    וסמלו הכימי Li... הנשמע כמו "לי".
    מעניין, ב"ה.

    https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%99%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%9D

    השבמחק
  2. מציון תצא תורה: שני מונחים מדעיים בינלאומיים שמקורם בעברית, ואחד שכמעט
    https://hakoret-harishona.com/2022/09/15/%d7%9e%d7%a6%d7%99%d7%95%d7%9f-%d7%aa%d7%a6%d7%90-%d7%aa%d7%95%d7%a8%d7%94-%d7%a9%d7%a0%d7%99-%d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%97%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%93%d7%a2%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%99%d7%a0%d7%9c%d7%90/

    תודה לרב אבנר.

    השבמחק